ש"ז, מ"ר עֲשִׁירִים, סמ' עֲשִׁירֵי, כנ' עֲשִׁירֶיהָ, — מי שיש לו הון, נכסים, מקנה, ממון וכדומ', ההפך מן עני, דל, רש, Reicher; rich(e): כל העבר על הפקדים וכו' יתן תרומת יי' הֶעָשִׁיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל (שמות ל יד-יה). שני אנשים היו בעיר אחת אחד עָשִׁיר ואחד ראש לְעָשִׁיר היה צאן ובקר הרבה מאד ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה (ש"ב יב א-ג). ויתן את רשעים קברו ואת עָשִׁיר1 במתיו (ישע' נג ט). אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עָשִׁיר בעשרו (ירמ' ט כב). אשר עֲשִׁירֶיהָ מלאו חמס וישביה דברו שקר (מיכ' ו יב). ובת צר במנחה פניך יחלו עֲשִׁירֵי עם (תהל' מה יג). גם בני אדם גם בני איש יחד עָשִׁיר ואביון (שם מט ג). הון עָשִׁיר קרית עזו (משלי י יה). גם לרעהו ישנא רש ואהבי עָשִׁיר רבים (שם יד כ). תחנונים ידבר רש וְעָשִׁיר יענה עזות (שם יח כג). עָשִׁיר ורש נפגשו עשה כלם יי' (שם כב ב). עָשִׁיר ברשים ימשול ועבד לוה לאיש מלוה (שם ז). נתן לְעָשִׁיר אך למחסור (שם יו). טוב רש הולך בתמו מעקש דרכים והוא עָשִׁיר (שם כח ו). חכם בעיניו איש עָשִׁיר ודל מבין יחקרנו (שם יא). עָשִׁיר ישכב ולא יאסף (איוב כז יט). היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עָשִׁיר ועתה בתי אל תיראי (רות ג י-יא). מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לֶעָשִׁיר איננו מניח לו לישון (קהל' ה יא). נתן הסכל במרומים רבים וַעֲשִׁירִים בשפל ישבו (שם י ו). גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עָשִׁיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים יגיד דבר (שם כ). — ואמר בן סירא: כבד ממך מה תשא ואל עשיר ממך מה תתחבר (ב"ס גני' יג ב). מאכל ארי פראי מדבר כן מרעית עשיר דלים (שם יט). — ובתו"מ: איזהו עשיר השמח בחלקו (אבו' ד א). עשירים היו בתשובות (ר' אימי, ירוש' כלאים ב ה). העניים אוכלין אחר הביעור אבל לא עשירים (ר' יודה, שם שביע' ה ג). איזה עשיר כל שיש לו נחת רוח בעשרו (ר' מאיר, שבת כה:). רבי מכבד עשירים ר' עקיבא מכבד עשירים (עירוב' פו.). עשיר אומרים לו וכו' כלום עשיר היית יותר מרבי אלעזר (יומ' לה:). נמצא הלל מחייב את העניים רבי אליעזר בן חרסום מחייב את העשירים (שם). עשירים מקמצין (מנח' פו.). לעשיר שיצא בשעת הקיץ היו אנשים אומרין בגורן הוא וכו' (ר' שמואל בר נחמן, מד"ר שמות טו). למה הדבר דומה לעשיר שהיה לו אוצר מלא יין ונכנס לבודקו ומצאו כולו חומץ וכו' (ר' אבהו, שם במד' ב). וכל מי שהוא עשיר אינו [משגיח] על דין דלים (פסיק' רבת' לג). — עֲשִׁירוֹ של עולם: ועשיר יענה עזות עשירו של עולם זה הקב"ה ענה אותו עזות (ר' תנחומא, מד"ר דבר' ב). ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר עשירו של עולם (שם קהל' ג, גם במדעך). — ובסהמ"א: עתיר נכסי זה הוא עשיר נכסים וכרמים שבחוץ (רגמ"ה, ב"ב קמה:). מלך אחד אמר לחכם אלו היית שואל ממני הייתי מספיק לך כל ימיך אמר לו ולמה אשאל לך ואני עשיר ממך אמר לו המלך ואיך אתה עשיר ממני אמר לו מפני שאני מסתפק במעט שבידי וכו' (ר"י א"ת, מבחר הפנינ' לרשב"ג, 19). העשיר אשר בפז מסולא ועל כל העשירים בעשרו נעלה (רש"ט פלקירא, המבקש טו). והעשיר במסכנות מבטחים ועשה לו חלונות ועליות מרווחים (שם טז). כשיצטרך העשיר אל חרס ישבור כדו (שם). ודברי העשיר כסולת נקיה (שם יז). כי אם אתה עשיר בממון אתה עני בדעת (שם יח). כיון להעירנו ע"ז שלמה בהמירו עשיר בכסיל ללמדנו שכל עשיר הוא כסיל (ר"י אבן כספי, שרשות כסף, 32). ובדרכי שיר מזמור אשיר דל או עשיר יהיה יודעם (ר"מ אבן חביב, דרכי נעם, א.).