*, ש"נ, מ"ר עֲשִׁירוֹת, — אשה בעלת נכסים וממון: המדיר את אשתו שלא תתקשט באחד מכל המינין יוציא ויתן כתובה רבי יוסי אומר בעניות שלא נתן קצבה ובעשירות שלשים יום (כתוב' ז ג). תרם את השלישית ואמ' הרי זו לשום בבל ולשום מדי וכו' זו היתה עשירה מכולן (תוספת' שקל' ב ד). אלמנה בין שהיא ענייה ובין שהיא עשירה אינו רשאי למשכנה (שם ב"מ י י). יש מהם שהיו עניות והולכות המילדות ומגבות מים ומזון מבתיהם של עשירות ובאות ונותנות לעניות והן מחיות את בניהן (מד"ר שמות א). — ובהשאלה, חרוזה עֲשִׁירָה: הוצרך לומר אויימה  בעבור שתהיה חרוזתו עשירה (ראב"ע, קהל' ה א).