*, ש"נ, מ"ר עֲשָׁשִׁיּוֹת, — כמו עֶשֶׁת: היתה בהמתו טעונה טבל ועששיות מתיר את החבלים והשקין נופלין (שבת קנד:). יש לו טבל יש לו עששית וכל דבר שאינו ניטל בשבת אינו אוסר (עירוב' פו.). — ובסהמ"א: ויש מי שמסתכל במראה של ברזל או בעששית ומדמין ואומרים (רמב"ם, עכו"מ יא ו). — *עֲשָׁשִׁיּוֹת של ברזל: עששיות1 של ברזל היו מרתיחין מערב יום הכיפורים ומטילין לתוך הצונן כדי שתפוג צינתן (ר' יהודה, תוספת' יוה"כ א כ). אם מן הארץ הוא מביא (את המבול) יש לנו עששיות של ברזל שאנו מחפין בהם את הארץ (רבא, סנה' קח:). אין מוכרין להן עששיות של ברזל מ"ט משום דחלשי מינייהו כלי זיין (ר' אדא בר אהבה, ע"ז טז.). בשעה שהיה יהודה מעלה חמה היו שערות לבו בוקעות כליו ויוצאות והיה נותן עששיות של ברזל לתוך פיו ומוציאן כאבק (ר' חנין, מד"ר בראש' צג). — ובסהמ"א: וכתבת עששיון ואין הוא כן אלא עששיות של ברזל (תשו' גאו' הרכבי שו). בחלק בגמ' דדור המבול ואם מן הארץ הוא מביא יש לנו אשיות ברזל שאנו מחפין את הקרקע פירוש כמו עששיות של ברזל והן חתיכות של ברזל (ערוך ערך אשיות). אמר לדבק טוב הוא על אותן שהיו מחזרי' אחר קרקע טובה לדבק בה עששיות ברזל (רש"י, ישע' מא ז). היה כהן גדול זקן או חולה מלבנין עששיות של ברזל באש (רמב"ם, עבוד' יוה"כ ב ד). אלא עששיות של ברזל  ר"ל חתיכות עבות של ברזל מלשון עשת שן היו מחמין מבערב ומניחין אותן באש עד למחר (המאירי, יומ' ג, לב:). —  ושל זכוכית ומתכות אחרות:  עששיות של זכוכית מש"ש בלע"ז ואע"פ שהעששיות משתברין וכו' (רש"י, שבת קנד:). היתה (בהמה) טעונה עששיות של זכוכית מתיר השקים והן נופלין (רמב"ם, שם כא י). הרגיל לבכור שיפול בו מום וכו' שהלך בין ברזל ועששיות של זכוכית כדי שתקטע ידו ונקטעה וכו' (הוא, בכור' ב ח).  ובתוך [הבמה] עמודים של כסף וזהב ועששיות של כסף וזהב (מסעות ר' בנימין, גרינהוט 19). חוטי מאזנים של מוכרי עששיות של מתכות וכיוצא בהן שלשה טפחים (רמב"ם, כלים כא ה).