קל לא נמצא במקורות הקדומים.

— נִפ', נֶעְתַּם, — נֶעְתְּמָה ארץ וכדומ': כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן בעברת יי' צבאות נֶעְתַּם1 ארץ ויהי העם למאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו (ישע' ט יז-יח). — ובמשמ' חשך, ואמר המשורר: וכל העולם חשך ונעתם ואחרי כמה שנים כתבו משנתם (סהל בן מצליח, לקו"ק, 26). ואהבי מפלתם השקם קבעתם וגלה קץ נחתם והאר אור נעתם (ר"י הלוי, יוני גאיות). אור דעתו נעתם וקץ ישעו נסתם (ראב"ע, אל ישראל נקראת, ר"ה מחז' רומי ב). —  ואמר הפיטן:  גרון שרי מכתם לדוד לא יסף ושיר הימן נעתם ודמם שיר אסף (אפסו אמונים, יו"כ תימני 6). יוצר אור בהיר לא נעתם שפתי הודך ינאמו (ספ' הפזמונ' תימני כא.). בצעיף הוד תתעלפי תם נעתם אלוף געתם וכו' (ר"י נג'ארה, יונתי מה לך נודדת, עולת תמיד יו). חלקי חשקי האר נא אור נעתם וכחותם שים זרע איש תם (לב אישים, שם לא). — ובינ' מ"ר: פיוט מזולזלת בנבכי ים אני אורה לנעתמים ואם הורד זמן עדים אני ישר אני תמים (יהודה, יה שובה כצבי, רני ושמחי, לט:).

— קל, °עָתַם, תַּעְתּוֹם, פ"י, —  החשיך:  זהר יפול ביום אפך וארץ תאפיל תעתום זכור נא לי ברית אבות אשר הם הלכו בתום (שומע לאביונים, סליח' צ"ג, סמא"צ, תקיו.)

— הִפע', °הֶעְתִּים, — כמו קל:  מזיו כלה נעימה חשכו כסל וכימה איך יריח האדימה הארתה העתימה חמה בתקופתה קרן הפוך וימימה קנאו מצורתה (ר' עמרם עמאר, ענו הבת, רני ושמחי, יט:).