קל לא נמצא בהכתובים הקדומים.

— הִפע', הֶעְתִּיקוּ, מַעְתִּיק, יַעְתֵּק, — א) פ"ע, הֶעְתִּיק ממקום למקום, עזב מקום אחד והלך למקום אחר, fortzuehen; avancer; to move forward: וַיַּעְתֵּק משם ההרה, מקדם לבית אל (בראש' יב ח). ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה וַיַּעְתֵּק משם ויחפר באר אחרת (שם כו כא-כב). ובסהמ"א: ולא יתכן שיעתיק כי לא יעתיק אך מי שיש  לו מקום (ראב"ע ערוגת החכמה ופרדס המזמה, כהנא ב, 59). — ואמר המשורר: אנחנו עם דלות וקלות עם סבלות בגלות תוך גלות בכל עת מעתיקים (ראב"ע, נדוד השיר אוני). — ב) פ"י, הֶעְתִּיק דבר, עשה שהדבר יוסר ממקום אחד למקום אחר, versetzen; transferer; to remove: המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו (איוב ט ה). — ובתו"מ: הדוברות על צדיק עתק הדוברות על צדיקו של עולם דברים שהעתיק  מבריותיו (ירוש' חגי' ב א). והדברים עתיקים וכו' הדברים הללו נאמר ממעתיקו1 של עולם (ר' איבו, מד"ר רות ב). — ובסהמ"א: ואמר רב האיי אין מנהגנו להעתיק את המת מקבר במקומו (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 335). על כן ארחיקנו משכונתי ואעתיקנו מגבולתי ואבלענו ממקומו טרם יבלעני (ר"י בן זבארה, שעשוע' ב, דודסון 21). — ובהשאלה: אין הצווי מעתיק את הדבר מהרוע אל היופי וכו' כי הדבר אשר הדעת מתעבת אותו לא יעתק מהרוע אל היופי (ר"מ גיצני, לקו"ק 60). כמה גדולה מעלת המלה שתעתיק ממדרגת הבהמות אל מעלת המלאכים (ר"י א"ת, הכוזרי א קי). יאמר עליה (על המוסיקא) שהיא מעתקת את הנפש ממדה אל הפכה (שם ב סה). כי איוב וכו' העתיקוהו אלו הרעות נופלות אל שיחליט המאמ' שאין השם ית' משגיח בתחתוני' (רלב"ג, פי' איוב ב). כשם שהעיר ענין הראייה על דעתם בתורה כן היה ראוי להעיר ענין החשבון וכו' ועוד על איזה אופן היה הרצון להעתיקם אל החשבון ר"א הקראי, ג"ע, קדוה"ח ז). והי' מתחיל עמהם בניחותא מעט מעט באזהרות גדולות ומעתיקם מטבעיהם הרעים מדריגה אחר מדריגה כדי שלא יבהלו ולא יחרדו על העתקה (ר' הלל מוירונא, תגמ' הנפש, כג:). ונ"ל שהעתיקו (את אברהם) הקב"ה מענין לענין כדרך שמתחנכין התינוק כי אולי יהיה קשה עליו לקבל הכל בבת אחת (כלי יקר, פי' בראש' יב א). ועתה נעתיק עצמינו לזה אשר העליל הטוען (רנה"ח, תפארת למשה ג, עטרת צבי, ט.). ואם ח"ו ויעבור איזה יחיד או רבים ויעתיקו עצמם מפנקס חכרא"ג' ויקבעו עצמם בפנקס קהל אחר (תמת ישרים שו"ת, ר"ג קה:). — ומלים, הֶעְתִּיק מפלוני מלים, הסיר, הפסיק: ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו חתו לא ענו עוד העתּיקוּ2 מהם מלים (איוב לב יד-יה).  — °ובמשמ' העביר את המלה מן כונה אחת אל כונה אחרת: אחר כן הפלוסופים העתיקו שם התנועה ג"כ אל כל שינוי לגשם מעט מעט בדבקות והדרגה אם בכמה כמו הצמחים או הבעלי חיים יעתקו מהם מן הקוטן אל הגודל או מן הגודל אל הקוטן (ראב"ד, אמו"ר, 17) והעליה והירידה וכו' כל אחד מהם יורה בשרש הלשון על הענין זולת הענין אשר יורה עליו אצל המדקדקים כי הם העתיקו אלו השמות לענין אחר (רמב״ם, מלות ההגיון יג). ובאר לנו דברים שלא התבארו תחלה מהן העתיקנו ממלת חיות למלת כרובים (ר"ש א"ת, מו"נ ג ג). בעבור שהעתיקו מאחים ממש לאחי משפחה על כן הוצרך כיון שאמר החוצה לאיש זר (ר"א הקראי, ג"ע, נשים לא, קס.). — ג) והֶעְתִּיק דבר כתוב, כתב אותו על גליון אחר כמו שהיה כתוב בהראשון, copieren; copier; to copy: גם אלה משלי שלמה אשר הֶעְתִּיקוּ אנשי חזקיה מלך יהודה (משלי כה א). — ובסהמ"א: ולא כטופסי דשטרא כלומר לא כמו שמוצא שטר ומעתיקו דאין אדם יכול לגבות באותו טופס (רגמ"ה, ב"ב מד:). החכמים הקדמונים כל אחד ואחד העתיק לנפשו מה שלמד בין דבר שהוא הלכה בין שאינו הלכה וכשבא רבינו הקדוש להעתיק הוצרך לכתוב אותן הדברים שאינם הלכה (ר"ש הנגיד, מבוא התלמוד). כל הספרים שהעתיקו הקדמונים אחר המשנה (שם). וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר הידוע במצרים וכו' שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו פעמים רבות כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו (רמב"ם, ספ' תורה ח ד). ובמשמ' °הֶעְתִּיק מלשון אחת אל לשון אחרת, תרגם, übersetzen; traduire; to translate: פנו אליו כל יודעי דעת ומביני מדע ושיתו לבבכם ונפשכם להשכילו וכל המליצים אליו נהרו ועליו תעתיקו כל לשונות הארץ הבאה והיוצאת מתו עד תו (רסע"ג, ספ' האגרון, הקד' נו). ואע"פ שצווי המת בלשון ארמית נאמר לא למדו רבותינו פירושו מלשון ארמית אלא העתיקוהו ללשון הקדש ולמדוהו ממנו וכו' (הוא, תשו גאו' מו"מ צ). לתרגם את הפסוק ולהעתיקו מלשון ללשון זה הוא שאנו מגנין אותו כי יש דברים שהן משוקלין להעתק בכמה טעמים ואי אפשר למעתיק מלשון ללשון לאמרם כלם (תשו' גא' הרכבי רמח). ומה יעתיק איש כמה וכמה מקראות כאלה אשר ודאי האוחז דרך אחת ואומ' זו העתקת המקרא הזה מבדה ומבדה הוא (שם, 126). היו בלשון קדר נכתבים על ספר ומפורשים העתקתים ללשון עבר כי הוא לאל קדש קדשים (ר"י א"ת, סה"ש לריב"ג, הקד'). מכיר אני האמת עם אותם שאמרו המעתיק מלשון ללשון צריך שיהיה בקי בדבר מאד ושיהיה בקי בשתי הלשונות (ראב"ד, השגות על רמב"ם, שבועות ו ט). ושלחנו לכם עם זה הכתב חלק השלישי ממורה הנבוכים בלשון ערבי ואשר שאלתם שאעתיקנו לכם אני בלשון הקדש (רמב״ם, אגרת לק"ק לוניל, או"נ ב, 3). מי שירצה להעתיק מלשון אל לשון ויכוין לתרגם המלה האחת במלה אחת גם כן וישמור גם כן סדר המאמר וסדר הדברים יטרח מאד ותבא העתקתו מסופקת ומשובשת (הוא, קובץ אגרות בוקסטורף, 378). אבל המעתיקים רגילים העתיק את השם הזה פעם בשם דעת ופעם בשם שכל ולא שמו בזה  הבדל מבואר (ר' זרחי, פי' משלי, השחר ב, 72). ולא יגיע המעתיק אל זה כי אם בידיעת הלשון אשר יעתיק אליו (ר"ש א"ת, מו"נ, פתיח'). וכמו שהעיר עליו החכם ר' יוסף אבן שם טוב שהעתיק אותו המאמר (שנכתב ספרדית) ללשון הקדש (ר"י אברבנאל, שמים חדשים, עיון ג, כח.). — ה) הֶעְתִּיק ענין, פרוש וכדומ', מסר בקבלה מדור לדור:  וכל התקנות הכתובין בה אשר העתקנו מאבותינו עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע (גנזי מצרים, הלכ' ס"ת, לג). בגי הנש' ידוע כאשר העתיקו קדמונינו ז"ל ואין בו ספק כי אם לחסרי הדעת (ראב"ע, בראש' לב לג). או בדרך רחוקה אין לחפש כי כבר העתיקו חז"ל כמה היא הרחוקה (הוא, במד' ט ח).ומה שהעתיקו קדמונינו ז"ל על קרית שמע הוא האמת (הוא, דבר' ו ג). דברים הנוהגים לדורות וכו' כמו שהעתיקום מפי משה רבנו (רמב"ם, מעשה הקרבנות ב טו). — ואמר המשורר: אילו ואיל העם השלים כאשר העתיקו זקני אותות ומעשים הם גדולים זה היום עשה יי' (ראב"ע, אזכירה סדר עבודה). — ו) במשמ' תקן3, עשה שיתקדם: מתיקון הסעיף קודם שיגדל וכשישוב אילן יקשה לתקנו ולהעתיקו (ר"י א"ת, תקון מדה"נ לרשב"ג, כא). מוסר האדם לנפשו יצריכהו להעתיקו מהנכבדים אם היה בעל כבוד ומהשפלים אם היה בעל שפלות (רש"ט פלקירא, ראש' חכמ', 18).יעשו לו (להילד) עוגות מקמח סלת ומסוכר יעשו לו כמין רקיק ויתנוהו בידו כדי שילחכהו וכו' ויעתיקוהו מעט מעט במאכלים (ר"מ אלדבי, ש"א ה ב).

— קל, יֶעְתַּק, — עָתַק דבר ממקומו, כמו הִפע', הֶעְתִּיק או הלך הדבר ממקום זה: ואולם הר נופל יבול וצור יֶעְתַּק ממקומו (איוב יד יח). הלמענך תעזב ארץ וְיֶעְתַּק צור ממקמו (שם יח ד).

— הִתפ', נִתפ' *הִתְעַתֵּק, נתעתק, — שהֶעְתִּיקוּ והסירו אותו: והדברם עתיקים וכו' ר' איבו אמר אפי' דברים שנתעתקו מהם החזירם (מד"ר רות ב).  

— נִפע', *נֶעְתַּק, — שהֶעְתִּיקוּ אותו, שהֶעְתִּיק את עצמו ממקום למקום, עָבַר: הביאו לו קינסון הנעתקין (שם אסת' א א). — ובסהמ"א: והקרוב שבדמיונ' בזה העתקת השמש בארץ שעור אמה תעתק בגלגל מילין הרבה (ר"י א"ת, חו"ה, חשבון הנפש ה)). שנשתנה מקומו היה במקום פלוני ונעתק משם והלך במקום אחר (הוא, רוח חן י). בצלו חמדתי וישבתי ולא אעתק כי פריו לחכי נמתק (ראב"ע, חי בן מקיץ, איגר 139). ואיני צריך לזכר דברי מעתיקים אשר אמרו שהנפשות בו נעתקות מגוף לגוף בכל מיני החיים עד שהן חוזרות באחרונה אל הגוף הראשון (ראב"ח הנשיא, ספ' מגלת המגלה ג, הובא בהקדמ' ספ' העבור). והנעתק איננו זה אשר לא יעתק אבל  הנעתק דבר מה והבלתי נעתק דבר אחר ואחד מהם והוא הנעתק הוא התחלת תנועות הגשם והבלתי נעתק הוא התחלת תנועת הנפש (ראב"ד, אמו"ר 91). קבוץ שבתאי וצדק משעה שהתקבצו באיזה מקום וכו' ואחר כן יעתקו קבוצם לשלוש אחר (ר"נ מערבי, אגר' תימן להרמב"ם, 33). יהיו עם אלהים נעתקים ממלכות למלכות מבבל למדי וממדי ליון (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 35). הראני לשכני מקום הנחה וריחה וכו' ובלבי להעתק מהנה ולשבת שמה (ר"י זבארה, שעשוע' ב, דודסון 22). טמאו החכמים הסולם הנעתק ולא טמאו הסולם המסומר (ר"א הקראי, ג"ע, טמאה וטהרה י, קג::). אם תסכסכהו ישמע ממנו קול המים המסוכסכים וכן אם יעתק בעליו מצד אל צד ומשושו כמשוש נאד מלא לא כנאד נפוח (קאנון ג יד ד ח). — ובהשאלה: שאילו המילין לא נעתקו מן החרק  אל הצרי אבל נעתק מן הקמץ אל הצרי וכו' ואילו היה אמת מה שאמר היו נעתקין מן החרק שהיא נקודה אחת אל הצרי שהוא שתי נקודות (דונש, תשו' על רסע"ג 107). כיון שנשחט נעתק שם שה מעליו (ר"ח, פסח' פט.). וצריך שתבין הפרק הזה של שמע ישראל עד סופו ותראה היאך נעתקו בו דבריו מענין לענין (ר"י א"ת, חו"ה, היחוד פתיח'). ואחר שחויבנו להאמין ולקבל שלשת הענינים האלה אשר זכרנו נעתק מהם אל מה שאנו חייבין לחבר אליהם (שם). ואחר כן נעתק מחובות האברים אל מה שיש בו מעשה בלבד (שם). ואז תראה כי חסד האלהים עליו (על האדם) המציאו אחר אפסו והוא צאתו מתכונת הצמח אל תכונת המזון וכו' (שם, הבחינה ה). רוב בני אדם בעת זקנתם אינם נעתקים ממה שהיו בו בימי בחרותם כאשר הם נעתקים רוב בני אדם בעת נערות אל עת הבחרות אל המנהג הטוב (הוא, תקו' מדה"נ לרשב"ג, כא). ולא היתה החכמה ביון אלא מעת שגברו ונעתקה החכמה אליהם מפרס (הוא,הכוזרי א סג). אחרי כן נעתק הקש כזה אל השמים (ראב"ד, אמו"ר 3). ואחרי כן זה השם נעתק אל כל שינוי (שם 13). ובכלל בכל מיני האיכות אשר כבר תארנום כאשר נעתק הגשם ממין מהם אל הפכו (שם 17). שהוא האחד הקיים שלא ישתנה ולא יעתק מלא פועל אל פועל (ספ' חרדים, יד). ואילו היה מצוייר אליו האמת בזה לא היה נעתק בשום פנים (רלב"ג, איוב ב). שאנו מכירים זמן שנעתקו ישראל מן הראייה אל החשבון לדעת גם כן מאיזה זמן נעתקו מן החשבון אל הראייה כדבריו (ר"א הקראי, ג"ע, קדוה"ח ד, ה:). — והמחלה: קדחת יום אם יהיה הצורך שיזון בעליה ויחטא הרופא עליו ולא יזונהו תעתק בגופים המרריים אל הדקה (קאנון ד א א ז). באותות העתק קדחת יומית אל קדחות אחרות (שם ח). כי בהכרח השכל העיוני יעתק מהשתמשותו אמיתי והמיוחד לו וישתמש ויאכל מפרי עץ הדעת (ר"ד מרוקו, זכות אדם, 19). — ובמשמ' עבר לדַבר מן ענין אחד אל ענין שני: ויהיה עליהם עוף השמים ישכון כאשר יברא העוף ואחר נעתק אל תדשא הארץ (ר"י א"ת, הכוזרי ה י). ואחר כן נעתק אל יהי מאורות באמרו עשה ירח למועדים (שם). ויאות האיש עמי להתוכח ואתנה לו מקום להיות נוצח וכו' ונעתקנו ממאמר אל מאמר (עמנו', מחבר' ז). ואחר שהשלים בבני לאה נעתק לדבר בבני השפחות (ר"י אברבנאל, פי' בראש', ויחי, ד"ה זבולן לחוף ימים). ויעד להשיב עליהם בסוף הפרק אחר שנעתק  לדבר בטענות אחרות (הוא, שמים חדשים א, ח.). ואחר שדבר עמו כל זה וכו' נעתק לומר אליו כי מי שלא יצוייר לו כן הנה באמת אי אפשר לו להיות שליח נאמן (ר"י ערמאה, יד אבשלום על משלי י, ד"ה ברכת). והנה אחר אשר דבר מענין השליחות וכו' נעתק לדבר עמו מענין זה (שם יא, ד"ה צדקת). ואחרי שובי לדרוש שנעתקתי ממנו שלא במתכוין אומר אני וכו' (ר"י עשהאל, כסא' לבית דוד א ג, י:). — ונֶעְתַּק מלשון ללשון, נתרגם: רוב לשונות של בשמים מלשון עברי נעתקו אל לשונות נכרים (ערוך ערך אלבן). ולי נראה שמלת בלסמון אצל העמים נעתקה מלשוננו ( שם ערך אופופלסמון). בלשון יוני מין תולעת ואולי נעתקה מלשוננו יאכלם סס (ר"ב מוספיא, שם ערך זיז).

—  הָפע' °הָעְתַּק, הועתק, — שהעתיקו אותו, שהסירו והעבירו אותו: עתיקי משדים מועתקים מהשד רוצה לומר גמולים (ר"י א"ת, סה"ש לריב"ג, עתק). — ובהשאלה: אמנם הוא מועתק ממה שאתה זוכר מדברי זולתך (ר"י א"ת, הכוזרי ה יט). וזו החכמה היתה מועתקת מקדם מאומה לאומה וזכרו שהיתה בכשדים ואחר כך במצרים ואחר כך הועתקה ליון וכו' (רש"ט פלקירא, ראש' חכמ' 69). אשר יועתקו ממה שהם עליו מההנהגות והעצות אל האמת וההנהגות הטובות (שם 77). לפי שהועתק מן המורגל היינו מן הדברים הגופיים שהורגלה בהם (ר' רפאל מנורצי, מרפא לנפש, לז:). — ושהעבירו אותו מענין לענין: ואחר כן הועתק אל יקוו המים ותראה היבשה (ר"י א"ת, הכוזרי ה י). — שם מָעְתָּק, שם המשמש בהוראה משאלת: והמועתקים אשר הם השמות אשר הועתקו מדבר אחד לדבר אחר (רש"ט פלקירא, ראש' חכמ', 25). לא ישמחו בעליה (של חכמת השיר) אלא בשמות המושאלים והמועתקים אשר הם מהודות על האמת רחוקים (הוא, המבקש נו). ואולם השם הבא על המעט המועתק הנה הוא העתק שם נכרי (באור ספ' השירים לאריסטו כו). — שנמסר מדור לדר בקבלה: אוחזים הם כמונו מה שבסוד המועתק מפי משה רבינו מפי הגבורה (תשו' גאו' ליק א). העבור היה מועתק להם (לבני ישראל) מן משה רבנו ע"ה להתנהג בו בגלות (ר"א הקראי, ג"ע ענין קדוה"ח ה, ז:). — שהעתיקו אותו מלשון אל לשון: הועתק גופו שלגט ותורפיו אל לשון אחר וחקרנוהו ומצאנו בו את הצרכים שתיקנום חכמים כשר הוא (תשו' גאו' הרכבי רנה). במשעול ההעתקה הצר הלזה אשר גדר מזה וגדר מזה גדר צורך ידיעת הלשון המועתק אליו וכל שרשיו וסעיפיו וכו' (ר"ש א"ת, מו"נ פתיח'). — ושהעתיקו מכתב לכתב: גם ההעתק שהועתק ממנו זה הספר היה מימים רבים ישן נושן ולא מתבארים אותיותיו (ראב"ע, שפת יתר 41). טופס השטר שביד הסופר שחתומים עליו עדים ולא הועתק השטר אין דין שטר לאותו טופס וכו' (שו"ע חו"מ הלואה סא ב).

—  פֻע', עֻתּק  בינ' מְעֻתָּקְ, מעותקה, — כמו הָפע': מר וזח מי שנפשו מרה ודעתו זחה ומעותקה מעליו (רש"י, כתוב' סט:)