ש"ז, — דברים של גאוה וגסות ומֶרי, frech; insolent; arrogant: אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עָתָק מפיכם כי אל דעות יי' ולו נתכנו עללות (ש"א ב ג). תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עָתָק בגאוה ובוז (תהל' לא יט).עד מתי רשעים יי' עד מתי רשעים יעלזו יביעו ידברו עָתָק יתאמרו כל פעלי און (שם צד ג-ד) . — ות"ז אל תרימו למרום קרנכם תדברו בצואר1 עָתָק וכו' כי אלהים שפט וזה ישפיל וזה ירים (שם עה ו-ח).   — ובסהמ"א: אבל לא יגיע אל הלמוד הזה באמצעות חכמת ההגיון והפילוסופייא כאשר חושבים רבים מבני עמנו הדוברים עתק על  רז"ל2. — ואמר המליץ: ואל פי באמר צדק חסמתיו ועדיי מדבר עתק בלמתיו (ר"י זבארה, שעשוע', הקדמ', דודסון 4) . כי בני עמנו דברו עתק עליו והורו חץ הלעג עליו ופלחו כסליו ואמרו כי לשוננו קצרה ומליצתה חסרה  (ר"י חריזי, תחכמונ', הקדמ'). — ואמר המשורר: והשפילו קומה ואל תלכו רומה בנפש רע הומה ועתק  צוארים (תלמידי דונש, תשו', שטרן 7). — ות"ז: ועתה מקרוב בא הנה סוחר איש עב בצואר עתק והשלימני עד מאד בעל פה מצידך (הלל החסר מארץ נוד, מכת' ע"ד ספרי הרמב"ם, חמדה גנוזה, יח.) — ומ"ר: ברוך אתה וברוך טעמך אשר כליתני היום מבא בספקות חזקות ועתקות (תומת ישרים, שו"ת ב יא:).