* 1, קל לא נמצא
— פִע', *פִּיֵּת — פִּיֵּת את הבית, צבע את קירותיו בפותא (פואה, צבע אדֹם)2.
— פֻע', *פֻּיַּת, בינ' מְפֻיָּת, — מצֻבע בצבע אדֹם: נתנו בטרקלין אפי' מפוית3 מסויד הרי זה אסור (תוספתא תרומ' ז טז).
1 [עי' בהערה לקמן]
2 [הדגמאות מובאות בערך פִּיַּח, הואיל ובדפוס' נשתבשה המלה לצורות כמו מפייחין ת' מְפַיְתִין, ועי' בהערה וכאן בהערה לקמן.]
3 [נ"א: מפויה. קוהוט בערך פח ולוי במלונו ערך פּוּאָה, הכירו את הקשר שבין פעל זה ובין פּוּאָה, אלא שהניחו על ידו גם פִּיַּח, ואף בתוספת' תרומ' המובאת כאן רואים הם עקר בנוס' מפויה. אולם אין להבין צורת פעל פִּיָּה מן פואה, ואי אפשר לבאר את הפעל פִּיַּח באותה משמ'. ואין גם להניח פעל פִּיַּהּ, שהרי ההא של פואה אינה שרשית, ואם כן אין לומר מפייהין כדעת קוהוט. לעמת זאת אפשר להבין צורת הפעל פִּיּת מן פּוּת, פּוּתָא (במקום פואה) בארמ', והרי כך יצרו בלשון חכמים גם מן דיותא הארמ' (היא דְיוֹ שבעבר') את הפעל דִּיֵּת, מדיית ליה, מעביר עליה דיו (ב"ב קסג:), גרסת הערוך). על כן אין ספק שהעקר מְפַיְתִין, מְפֻיָּת. וראוי להשתמש בצורות דִּיֵּת, פִּיֵּת במונחי ציור אף בדבור]