*, ש"נ, מן א. פתח, מ"ר פּוֹתְחוֹת, —  מנעול סגור על מפתח1, Schloss, Vorhängeschloss; serrure, cadenas; lock, padlock: מי שיש לו בור לפנים מביתו של חבירו וכו' זה עושה לו פותחת וזה עושה לו פותחת (ב"ב ו ה). הגיע לשער הגדול העביר את הנגר ואת הפותחות2 (תמיד ג ז). עץ המשמש את המתכת טמא והמתכת המשמשת את העץ טהורה כיצד פותחת של עץ והפין שלה של מתכת אפילו אחת טמאה פותחת של מתכת והפין שלה של עץ טהורה וכו' השן שבטס שבפותחת ושבמפתח טמאה בפני עצמה (כלים יג ו). מהו פותות רבי יצחק מגדאלה אמר זה פותה שתחת הציר ר' סימאי אמר אלו פותחות ללמדך שאפילו דבר קל לא היה בית המקדש חסר (מד"ר במד' יב). —  ובסהמ"א: ואני המחבר לא ראיתי שום מורה צדק מימי שמתיר לשבר הפותחות כלל אפי' שהיה לצורך שבת (רי"ב לנדא, האגור תסג). אבל פותחת של עץ או של מתכת אסור להפקי' או לשבר שזה סתירה גמורה היא (הלבוש, או"ח שיד ז) ועי' פֹּּתֵח.