פּוֹתַחַת

*, ש"נ, מן א. פתח, מ"ר פּוֹתְחוֹת, —  מנעול סגור על מפתח1, Schloss, Vorhängeschloss; serrure, cadenas; lock, padlock: מי שיש לו בור לפנים מביתו של חבירו וכו' זה עושה לו פותחת וזה עושה לו פותחת (ב"ב ו ה). הגיע לשער הגדול העביר את הנגר ואת הפותחות2 (תמיד ג ז). עץ המשמש את המתכת טמא והמתכת המשמשת את העץ טהורה כיצד פותחת של עץ והפין שלה של מתכת אפילו אחת טמאה פותחת של מתכת והפין שלה של עץ טהורה וכו' השן שבטס שבפותחת ושבמפתח טמאה בפני עצמה (כלים יג ו). מהו פותות רבי יצחק מגדאלה אמר זה פותה שתחת הציר ר' סימאי אמר אלו פותחות ללמדך שאפילו דבר קל לא היה בית המקדש חסר (מד"ר במד' יב). —  ובסהמ"א: ואני המחבר לא ראיתי שום מורה צדק מימי שמתיר לשבר הפותחות כלל אפי' שהיה לצורך שבת (רי"ב לנדא, האגור תסג). אבל פותחת של עץ או של מתכת אסור להפקי' או לשבר שזה סתירה גמורה היא (הלבוש, או"ח שיד ז) ועי' פֹּּתֵח.



1 [כך רש"י שבת פ"א., וז"ל : פותחת יש לה בית קיבול ומקבל מפתח. ובביצה לא., לדברי הגמ' שם: היכי קאמר כל שסמוך לעיר והוא דאית ליה פותחת, פרש: מפתח שמשתמר. רב המפרשים פרשו כפרושו בשבת. והרמב"ם לתמיד ג ז פרש גם הוא במשמ' מנעול, אבל בב"ב ו ה אמר: שער שמשם נכנסים זה לבורו וזה לביתו, ובכלים יג ו לדברי המשנה: שבטס שבפותחת אמר: בלוח או בחתיכת העץ אשר יתירו בו אצלנו השערים (במקור: פי אלצפיחה או קטעה אלכ'שב אלתי תחל בהא אלדרוב ענדנא), כלומר פותחת היא שער, ועי' קרויס, .Talm. Arch א, 343. ונוהגים להשתמש במלה זו היום במשמ' מפתח הפותח כל מיני מנעולים.]

2מתנ' דבני מערבא הוצ' לוֹ הנוס': הפותחיות.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים