°, ת"ז, —  מי שדרכו לפחד תמיד, furchtsam;  craintif;  timorous: וכשרצה לעשות הגבורה הגדולה ההיא בקש (יונתן) לדעת אם הם אמיצי לב או פחדנים (ר"י אברבנאל, פרוש התורה, חיי שרה, ויאמר ה' אלהי אדני). ונמצא כתוב כי המלך דיאוגייניס היה פחדן שבאנשים ומרוב פחדו ומורך לבבו לא היה שלו ולא שקט מימיו (רי"א מודינא, צמח צדיק כז). כמו אנשי המס וכן אשר ימצאום חלוף מה שיקוו הם לעולם פחדנים ובעלי השררה והממשלה הם מפחידים וכו' ואחר התבאר שהפחדנים הם אלו התחייב מזה שאשר יחשבו שלא תאונה אליהם רעה הם בריאי הגופות נעימי התכונות (ר"י מסיר ליאון, נופת צופים, 120). —  ואמר המשורר: ולמה הפחדנין ירעשו אבריהם (ראב"ע, שאלות, כהנא ב 29). —  ולנק' פַּחְדָּנִית: ראיתי דמעת האמת וקולה כאוב שפל מארץ תדבר לפניה מצאנוה לא פחדנית ולא בישנית (ר' אבא מרי, מנח' קנא', מכתב עו). כי אין ראוי לאמת שתהיה בישנית ולא פחדנית (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים קנז.).