פַּחְדָּה

— °פְּחָדָה, ש"נ, כמו פַּחַד, Furcht, Schrecken; peur; fear: תיסרך רעתך ומשובתיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את יי' אלהיך ולא פַּחְדָּתִי אליך נאם אדני יי' צבאות (ירמ' ב יט). —  ובתו"מ: פחדתו של מלאך המות נתן בלבם (ר' יונתן, מד"ר קהל', את הכל עשה). —  ובסהמ"א: ורמזה אליהוא כי השם ית' היה משים פחדתו ויראתו בלב איוב כדי שיתעורר בתשובה לקצת עבירות שבידו (אוהב משפט ומשפט צדק לאיוב, נו:). ואמר הפיטן: נפלה זעות פְּחָדָה על עם לשושן דמה בעת נספה אלעזר בן דמה (סליח' לת"ב, זכור תבוסת, סדור רסע"ג שכט). עליון בשמעו דבריהם אשר אז נדברו פחדותם אשר פחדו שר כי גברו (רסע"ג, אתא מרכבות קדש על עשה"ד, שם שפח). ועל כן גר תם וגדלו פחדותיו (ר' שמואל יזכה, יוצ' ויצא, שריד' מהגני', מ"צ וייס, 69).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים