*, ת"ז, כמו פַּטָּט:  מה נשתנה מצורע שאמרה תורה יביא שתי ציפרים לטהרתו אמר הקב"ה הוא עשה מעשה פטיט1 לפיכך אמרה תורה יביא קרבן פטיט2 (ר' יהודה בן לוי, ערכ' טז:). אמר לו (יוסף ליהודה) אני רואה בך שפטיט אתה יש באחיך פטיט כמותך (מד"ר בראש' צג). אמר להם (יוסף) הייתי סבור שיהודה הוא הבכור שהוא מדבר תחילה אני רואה שראובן הוא הבכור ויהודה הוא פטיט (תנחומ' ויגש ד). — ובסהמ"א: וכי מי יכול לשתו' פיהם של בעל פטיט ואם תאמר להם כלום שומעים לך (שו"ת מהרי"ט, אה"ע תש' טו, יז:). אבל זה כזב מעיקרו שרב סעדיה קודם בזמן לך עזרא ואיזה פטיט כתבו שלא יתכן לפי סדר הדורות (יש"ר מקנדיה, מצרף לחכמה, ע:).