*, ש"נ, שה"פ מן פָּטַר, — א) פעלת הנפטר מחבירו, כמו פרידה Abschied; départ; departure: וכבר שלחו מושלי הרשע' שני סרדיוטות אצל חכמי ישראל למדונו תורתכם קראו ושנו ושלשו בשעת פטירתן אמרו להם וכו' (ב"ק לח.). מעשה בשמעון בן אנטיפטרס שהיו אורחין באים אצלו וכו' בשעת פטירתן היה מלקה אותם ארבעין (כלה רב' ט). — *ובמשמ' פרידה מן העולם1, לשון יפה במקום מיתה, ביחוד על מות אדם חשוב, Hinscheiden, Tod; décés, mort; decease: שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב וכו' אלא תורה ומעשים טובים בלבד (ר"י בן קסמא, אבות ו ט). לאחר פטירתו של רבן גמליאל ביקש ר' יהושע לבטל את דבריו (תוספת' תענ' ב ה). בשעת פטירתו של אדם לבית עולמו כל מעשיו נפטרין2 לפניו (תענ' יא.). מעשה ומתו בניו של ר"ע נכנסו כל בני ישראל והספדום הספד גדול בשעת פטירתן (מו"ק כא:). לאחר פטירתו של ר"א נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו (גיט' פג.). אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עינים בשעת פטירתו של חולה עומד מעל מראשותיו וחרבו שלופה בידו וטיפה שלה מרה תלויה בו (ע"ז כ:). הגידה לי שאהבה נפשי במשה הכתוב מדבר בשעת פטירתו מן העולם לפני הקב"ה וכו' (מדרש שה"ש, גרינהוט א ז-ח). — ובסהמ"א: וסמוך לפטירת רבינו הקדוש ירד רב לבבל וישב שם וכו' (ר' סעדיה אבן דנאן, מאמר על סדר הדורות, חמדה גנוזה כה:). ואחרי פטירת רב הונא הוקם רב חסדא לראש ישיבה עשר שנים ונפטר שנת ד"ס (שם שם). — ב) *מעשה שאדם פוטר בו את עצמו מהתחיבותו כלפי אחרים, Abfinden; indemnisation; indemnification: ואין להן בכל מה שהנחתי בין מטלטלי בין מקרקעי חוץ מחמשה דינרין אילו והוא פטירתם מכל מה שהנחתי ומכל מה שראוי לי (תשו' הגאו' הרכבי, 223).