* 1, ש"ז, מ"ר פִּטּוּרִים, פיטורין, שה"פ מן פִּּטֵּר, — שחרור מחובה, משֵרות או מענש, Befreiung (v. Pflicht, Dienst, Stafe); dèlivrance; deliverance: אבל בחול תקנו בחלה שתהא ניטלת מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף שמא מפטור על החיוב וכו' מתוך שאת אומ' היא והטמא שבה חולין טמאין הן מוטב להפריש מפטור על חיוב ולא יהא טבל טמא מעורב בחלה (ירוש' חהל ג א). משום יחיד אני שונה אותה מה לחיוב מזה לפטור (ר' יוחנן, ירוש' תרומ' ד ג). מהו שתים שהן ארבע שתים לחיוב ושתים לפטור או ארבע לחיוב וארבע לפטור (ירוש' שבת א א). מהן לחיוב ומהן לפטור (שבת ב:). — ובסהמ"א: ויהיה ידו כידי ועשייתו כעשייתי ופטורו כפטורי כי לא נותר לי בו שום תפיסה (ר"י ברצלוני, השטרות, 48). ומיאנה וסירבה בדברינו באמור שאינה חפיצה לתת מאומה לחתנו הנזכר עד שיעשה פיטור מכל תביעותיו ודרישותיו (שו"ת פרח מטה אהרן קי"ט, רב:). ואילו לא נעשתה כבר ההמחאה והפטור היה חוזר בו אבל מכיון שכבר נעשו ההמחאה והפטור לא רצה להתדיין עם ראובן (שו"ת תורת אמת קג, קכב.). — *גט פִּטּוּרִים2, גט פיטורין, שטר שנותן הבעל לאשה בגרשו אותה: גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם ר' יהודה אומר ודין דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שבוקין וגט פטורין וכו' (גיט' ט ג).