1, ש"ז, מ"ר *פַּטִּישִׁים, — מקבת גדולה לפוצץ סלעים, כלי שבו יכה החרש על הברזל2, Schmiedehammer; marteau; sladge-hammerף ויחזק חרש את צורף מחליק פַּטּּישׁ את הולם פעם (ישע' מא ז). הלא כל דברי כאש נאם  יי' וּכְפַּטִּישׁ יפצץ סלע (ירמ' כג כט). — ובמליצה, כנוי למלך הורס גוים ומחריב ארצות: איך נגדע וישבר פַּטִּישׁ כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים (שם נ כג). — ובתו"מ: ועד ימיו (של יוחנן כהן גדול) היה פטיש מכה בירושלים ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי (מע"ש ה טו). אבות מלאכות ארבעים חסר אחת הזורע והחורש וכו' המכה בפטיש וכו' (שבת ז ב). והמכה בפטיש ובמעצד הקודח כל שהוא חייב (שם יב א). גץ שיצא מתחת הפטיש והזיק חייב (ב"ק ו י). עושה כלים יוצא ומוכר בתוך השוק אבל אינו יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישון לא מקול הפטיש ולא מקול הריחים ולא מקול התינוקות (ב"ב ב ג). נתנו על הסדן והכהו בפטיש, נחלק הסדן ונבקע הפטיש והוא (הלוז של שדרה) לא חסר (מד"ר בראש' כח). — *וכנוי לאדם גדול, פטיש חזק: אמרו לו תלמידיו (לריב"ז) נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מפני מה אתה בוכה (ברכ' כח:). — ובסהמ"א: שהיה אביו (של רסע"ג) מכה בפטיש בארץ מצרים לעבודה זרה ואכל מרק פיגולים (בן מאיר,JQR.NS. 1915, עמ' 552). אודיע לאדוני מרי ורבי פרשי ורכבי אנטולי הרב המובהק הפטיש החזק בר כבוד גדולת קדושה מרנו ורבני יוסף הרב המובהק הפטיש החזק ז"ל (ד"ה של יהודי מצרים וא"י, מן, ב, 324). — ואמר הפיטן: למי אלך ומי אביט ואל מי אני אפנה ועל שם מי אשורר ועזבתי בנו דויד אשר הוא לכל סלע כמו פטיש מפורר (שם שם 15). שקדו ויקדו גוילי דת משנאי אוי איך נמשלת אלי פטיש תעודיך (ר' מאיר בן אלעזר, ציון צפירת, קינות לת"ב). — ואמר המשורר: אם תכתשהו במכתש לא תסור אולתו ואם תכהו בפטיש לא תחדל כסילותו (ראב"ע, חי בן מקיץ, איגר, 139). אם איד כמו סלע כמו פטיש אני ואני כמים אם תלאה רשף (רש"ט פלקירא, המבקש כז). — *ומ"ר: בכף סלעים הם ירצו כי לפוצצים פטישים יחליקו (בן עירי, מובא בהקדמת רסע"ג לספר הגלוי, מק"נ, קעח). — *ובן פַּטִּישׁ, פטיש קטן: יד הקרדום של נכוש חמשה יד בן הפטיש חמשה ושל הפטיש ששה (כלים כט ז).