כמו א. פָּלָא, קל לא נהוג.

– נִפע', נַפְלֵיתִי: אודך על כי נוראות נִפְלֵיתִי1 נפלאים מעשיך (תהל' קלט יד).  – ואמר המשורר: רצים עלי מעגל צדק עלי גלגל מעין אנוש  נפלה, הכל תהלתך מגיד וזולתך חסר ואתה מלא (ראב"ע, אל תכונתך, איגר 177).  ויחפשו יודע ספר וחידות כל נכבדי תבל נגלים  ונפלים (הוא, הודות עלי, 195).

—  הִפע', *מַפְלֶה, — הִפְלָה2 בפלוני' לעג לו, verspotten; se moquer de; to mock at, scoff : מה את  מפלה בי (מד"ר בראש' לח).  מכאן ולהבא לא  תפלי  בבני ירושלם3 (שם איכה, רבתי בגויים). – °כמו הִפְלִיא, עשה נפלא:  הפלית  החבר במה שדמית אלא שהראש וחושיו לא שמעתי וכו' (ר"י א"ת, כוזרי ב כז).  – ואמר המשורר: ואמעיט את תנומתי להרבות תבונתי וחכמתי  להפלות (רמב"ע, העונות מענותי, אוצר נחמד ב, קפג).