1 [רֹב החדשים מחברים שרש עברי זה עם הערב' פַאְל فأل  שמשמ' סימן לעתיד, קסמים. אך הוראתו הראשונה של  פלא היא על דבר רחוק וזר, דבר שנעלם ואיננו לפנינו, ועל כן אין פלא אלא מבטא אחר של פלה ( עי' שם), וגם ב. פלא הוא בעקר אותו שרש. על הוראה זו מראה שמוש הפעל בעבר' (עי' ביחוד א. פָּלָא, נִפע') ושל ש"ז פֶּלֶא (הוא הדבר אשר יִפָּלֵא מן האדם), וכן גם הוראת הצורות בארמ' של יהודים ונכרים  כגון פלאתא במשמ' חידה ומשל (השוה לזה משלים כגון: שלושה המה נִפְלְאוּ ממני, משלי ל יח). ולפי שמשמע' השרש פלא, פלה היא בעקר שלילית, דבר שאינו עמנו, על כן אפשר שמקורה במלת שלילה פלא כמו ולא, בלא, בל, בלתי. וכן נולדו אף הפעלים לָאָה מן לא, בָּלָה מן בל, בִּלְתּי וכדו'. אמנם דבר פלא יכול לשמש סימן לאדם, וכן קבלה גם המלה נֵס (עי' שם) שבלשון המקרא הוראתה סימן ודגל, את ההוראה של מעשה פלאים בלשון החכמים. אבל אין הדבר כך בשרש פלא שהוראתו ברורה. וכנראה נמצאת בעבר' שבמקרא אף תמורת השרש הערבי פאל במשמ' סימן לעתיד בצורה ב. פלל (מן פאלל) במשמ' צפה עתידות (ראה פניך לא פִלָּלְתִי), עי' שם הערה.]