ג. פָּלָה
פ"י, — בינ' פּוֹלֶה בגדים או כלים, מנקה את הבגדים מכנים1 ומפרעושים, lausen, entlausen; épouiller; to louse: אין פולין ברשות הרבים מפני הכבוד (תוספת' שבת טז כב). אין פולין לאור הנר ואין קורין לאור הנר (בבלי שם יב.).
— פִע', *פִּלָּה, — כמו פָּלָה2: לא יצא החייט במחטו סמוך לחשכה שמא ישכח ויצא, ולא הלבלר בקולמוסו ולא יפלה את כליו ולא יקרא לאור הנר (שבת א ג). המפלה את כליו מולל וזורק ובלבד שלא יהרוג (בבלי שם יב.).
1 [וכן בארמ', ובסור' פלא, ובערב' פלי فلى, ונראה שפעל זה נגזר משם קדום של הכנים, כדגמת המלים הלעזיות וכמו פִּשְׁפֵּשׁ, מן השם פִּשְׁפָּשׁ, ורק בהשאלה השתמשו בפעלים אלו במשמ' חפוש מדֻקדק בכלל. ואין לפעל זה קשר אל א. פלה במשמ' ההפליה והבידוד.] במקור נדפס 'בירוד'.