ג. פָּלָא
* 1, כמו *ג. פָּלָה.
— פִע', *פִּלָּא את כליו, נִקה אותם מכנים, בדק אותם לכנים, lausen, entlausen; époliller; to louse: לא יצא החייט במחטו וכו' ולא יפלא2 את כלי ולא יקרא לאור הנר (שבת א ג). המפלא3 את כליו מולל וזורק ובלבד שלא יהרוג (תוספת' שבת טז כב). המפלא את כליו נוטל וזורק ובלבד שלא ימלול (ירוש' שבת א ג).
— הִפע', *הִפְלִיא אחריו, פשפש ובדק בו כפולה כלים, absuchen; chercher dans, fouiller; to search for: שהם (הכרתי והפלתי) אומרין דבר ואין מי יפליא אחריהן (מדר' תהל' ג ג).