ג. פָּלָא

* 1, כמו *ג. פָּלָה.

— פִע', *פִּלָּא את כליו, נִקה אותם מכנים, בדק אותם לכנים, lausen, entlausen; époliller; to louse: לא יצא החייט במחטו וכו' ולא יפלא2 את כלי ולא יקרא לאור הנר (שבת א ג). המפלא3 את כליו מולל וזורק ובלבד שלא יהרוג (תוספת' שבת טז כב). המפלא את כליו נוטל וזורק ובלבד שלא ימלול (ירוש' שבת א ג). 

— הִפע', *הִפְלִיא אחריו, פשפש ובדק בו כפולה כלים, absuchen; chercher dans, fouiller; to search for:  שהם (הכרתי והפלתי) אומרין דבר ואין מי יפליא אחריהן (מדר' תהל' ג ג). 



1 [עי' ג. פלה, הערה, ועי' גם בפרושי המפרשים המובאים בהערה לא. פָּלָא, והתפעל.]

2 [כך הנוסח במשנה שבירוש' וכך הביא שטרק. בדפוס' ובמשנה שבבבלי: יפלה.]

3 [כך צוק"מ, ובדפוס':  המפלה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים