°, מ"ר פִּלּוּסִים, ש"ז, — פעֻלת המפלס, השוקל בפלס: רצונו בעפר השיעור והפילוס בגופים הנבראים (ר"י א"ת, כוזרי ד כה). — ופלוס במשמ' שעור וחשבון: ומשקיו (של ה') גשמי נדבה ועולתו אשר יעלה מסלות שקולות ופלוסות פלוסין1 של שנים עשר מנה וחלקים מתחלקים לבקרים ולרגעים במשמרותיהם (פפנהיים, ארבע כוסות, כוס תנחומים א).— ואמר החכם הקראי: יפול שנים עשר בניסן ביום שבת קדש בפילוסין (סלמון בן ירוחים, מלחמ' ה 63). — ובהשאלה פלוס משפט וצדק, ואמר הפיטן: היוצר יחד כסל נשפט ושוע ודל בפלוס ישפט (ר"א קליר, את חיל, קרובה א ר"ה). — ופלוס, שקול דבר כנגד דבר במחשבה: אתה הקב"ה מעגל רגלי הצדיק תפלס לאותו אורח, פילוס זה לשון קונטרפיי"ש בלעז כמלך היושב ומחשב ומשקל לבו איזה יכשר הזה או זה (רש"י ישע' כו ז).