° 1, ש"ז, — תכונת הדבר הַמְפֻלָּשׁ, החלול מראשו ועד סופו, שנקיבה עוברת דרכו: ובעקמומיתו צריך צורת פתח דפילוש שהוא מפולש לחבירו הוי כמפולש לר"ה (רש"י, עירוב' ו.). אין פילושין מכוונין (הוא, שם ח:). דרך עיירות להיות פתחי פילושיהן לאורכם (הוא, שם נט:). ומבוי אסור משום פילוש (תוס' עירוב' ז:, ד"ה דאי). דבכלה לאמצע אין סברא לאסור משום פילוש וכו' ועוד דאי לא אסור אלא משו' פילוש ה"ל למימר מבוי שנפרץ במלואו לצידי חצר וכו' ומיהו מדאסר בצידי חצר משו' פילוש אין להוכיח דסבר דאינו נידון משום לחי (שם, ד"ה בעירבו). תרי אוני סריכין כסדרן כשרה אפילו יש פילוש וכו' אונה ואומה הסרוכות התירו הגאונים וי"א דוקא אם נדבקו בלי פלוש (ר' אברהם בן יצחק, האשכל, סדר יח, טרפות בקצרה). הכל מורים שאם בה פילוש כשרה (ראב"ד, תמים דעים, ד.). אם האומות או האונות סרוכין בשומן יותר מכדרכן ואין פילוש ביניהם כלל נהגינן להתיר (מרדכי, חול' תריז). אם אין לה (להנקב) פלוש כשרה (רבי' יונה, משפטי בדיק' הריאה). קרום היוצא מעיקר פלוש האונות ואין בקרום שום פלוש לצד האונות (שו"ת רשב"א ג). מה ששאלת בשם ר"ת שאם היתה כל הריאה דבוקה לדופן בלא שום פילוש ובלא שום פירוד שהיה מתיר בשם ר"ת לא אלא בשם גדולי אשכנז (שו"ת הרא"ש, כלל כ סי' יב). אונא הסרוכה לאונא או לאומה וכו' ואפילו היא באלכסון ואפילו יש בה פלוש (שו"ע יו"ד לט ד). — ב) שה"פ מן ב. פָּלַש פִע', חדירה ובקיעה: חכמת הכרת הפנים היותר בטוחה שבחכמות אשר תפלש במחשכיהם, ממנה פלוש אל הקנותה לאדם כח יוכל בו להגיע אל המושכלות (חי בן מקיץ, 5). וקושטו בעדי הדבקות ביצירות והפלוש במחשבות והבקיאות ברמיזות (שם 26). וע"ז הענין כתב מורנו ז"ל (הרמב"ם) בפכ"ה מהחלק השלישי וכו' עד שאינם מודים שנקב הקרום הענבי וזכות הקרני מפני פלוש הכח הרואה כדי שישיג מה שישיג2 (רש"ט פלקירא, מורה המורה א עג). ועל כן הוא דומה בלהבת האש העכורה ברטיבות המעורבת בה המונעת ממהירות התנועה ובאויר המעונן הנמנע מפלוש האור (הוא, מקור חיים לרשב"ג ב יד). וארצה לומר ברישומו פלוש רשומי העצמים השכליים בו (שם שם). וכשתעיין שאין לעצם הפשוט תכלה וכו' ותדקדק פלושו ושקעו בדבר הפוגש בו וכו' (שם ג יד). עד שיפגש (האור) גוף קשה כמו הארץ ואז יהיה האור נראה לחוש כי אין לו פלוש בחלקיה ויתפזר בהם (שם ג יה). כי הרצון כח האלהי מפלש בכל פלוש האור באויר והנפש בגוף והשכל בנפש (שם ה עב). והנפש בלי ספק היא זהורית וניצוצית מן הצורה הנבדלת מתפלשת בחמרים בפילוש רוחני ומעמידן על מכונן (ר"י לטיף, אגרת התשובה ז, קובץ על יד א, 50). — ג) ובמשמ' גִּלּוּי, התגלות, ואמר הפיטן: רוגשים קרוא בגרון פלוש אטומי חברון מצוא מחלת ותרון (ר"א קליר, אשא דעי, מוסף יוה"כ). מהרו לאלוש וכל בצק מלוש ורגנו בפלוש עדי דק חלוש (הוא, אזרח בט, קרוב' לפורים). זכות ומישור לפני כסאו זרעתיו סובלות עולם ומלואו חבתו יושט בפלוש הודו חסד ורחמים לפני כבודו (אל אדון, קונט' הפיוטים, מק"נ, 5). אמור שם עשרת הדברות וקדושם עם עשרת שמות ופלושם (קובץ על יד יא, ט).