* 1, פילול, ש"ז, — א) פעֻלת מי שמתפלל, כמו תפלה, Beten, Gebet; priére; prayer: י' לשונות נקראת תפלה זעקה שועה נאקה צרה רנה ופגיעה נפול ופלול עתירה עמידה חילול חנון (ספרי דבר' כו). — ובסהמ"א: דפילול דקרא לשון פיוס הוא (רש"י יומא פז.). —  ואמר הפיטן: פלול תמידים שמונה עשרה כמו שמונה עשרה חליות וכו' (ר"א הקליר, ואתה אזון, מוס' א' ר"ה, קדושה). פח אם הטרח פרחיו למרח פלולו יצרח בעדם יזכר (הוא, זכר תחלת, שם, זכרונות). נחשב כצג באיתון דחות בפלולי עקלתון (הוא מוס' יוה"כ).  פילול סחתי לייחדך אזון כי אין בלעדיך (עבודת יוה"כ, Elbog., Stud.,  עמ' 157). רחום כעסך יופר פילולי לפניך יושפר (שם 179).  ישר איש ומעללו אם ירבה פלולו ונשמע קולו (יצחק בן ראובן, פחדתי מיצרי, שעה"ש, 57). הגיגי בר יחשב ויכון פלולי שמע יה סלחה דופי עקולי (יצחק, אריה ביער, סליח' יום ד). יקבצו עתה מקהלים כיופי תאר מכלולים ושם תשמע פלולים כבוד שמך מעלים בשיר ובתחן מתפללים בחשבון ראש רגלים (אות זה החדש, יוצ' שבת החדש). רנתי תחשב קטורת וזבחי שלמים קולי רצה בעמך ישראל ובתפלת חין פלולי במנחת הבקר (בקר אערוך, סליח' שחר' יוה"כ, מחז' איטל' ב, קא.). יוסף פצה מקמיו הצילהו מלחצון פלולו קבל בשמחה ועלצון (יוסף אשר מקדם, שם שם, קב.). אני נפשי תהלל לו בכל יום ותתעטף בפלולים ושיחה (במיטב שיר, פזמונים של פסח, ארם צובה). גבור אתה ויכול להצילי ומי גרם לי לסתיר פלולי (פיוטים מבית המאסר, יעקב מן, הצופה לח"י ו א, 4). בשיר מילולי אעתר לאלי הקשב פילולי שועי האזינה (ר"י נג'ארה, עולת תמיד, קכג). — ב) °במשמ' משפט, ואמר הפיטן: בלבוש האחד כלי מלת והאחד קרעים אמור תאמר לו בפלולך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך (אזהרות לרי"צ בר ראובן, יג:). — °ובמשמ' חכמה, ואמר המשורר הקראי:  אין עזי ברוב פלולי כי אם בעזרת אלי (סלמון בן ירוחים, מלחמות ה', דודזון 51).