פַּלָּצוּת

ש"נ, — רעדה חזקה1, Erschütterung, Beben; ébranlement, choc, tressaillement; shaking, trembling: תעה לבבי פַּלָּצוּת בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה (ישע' כא ד). וחגרו שקים וכסתה אותם פַּלָּצוּת2 ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה (יחזק' ז יח). במקור נדפס 'יחזק' ו' יראה ורעד יבוא בי ותכסני פַּלָּצוּת ואמר מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה (תהל' נה ו-ז). ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פַּלָּצוּת (איוב כא ו). — ובסהמ"א: וילכו (הזקנים) מפני זה כפופים ויתחדש להם חתת ופלצות בדרכים (רלב"ג, קהל' יב). — ואמר הפיטן: יען כנאמר לו ולקחו לטמא פלצות בעתתו ושח מי יתן טהור מטמא וכו' לו הגיד אל חקה חקתי (ר"א הקליר, אצורה ומפרשה, קרובה שבת פרה). פחד ופחת ופח ופלצות יבעיתו ארץ עת תקום למשפט זעום כל אפסי ארץ (הוא תהלות כבודך, מוסף א ר"ה). הטה אלהי אזנך לציר שלח ונם קומו ונקומה עליה מלחמה ושמע פלצות הומים בא העת אתו בביתו להלחמה (הוא, הטה, קינ' ת"ב). זלעפה ופלצות אחזוני במורא (שמעון בר יצחק, אתיתי, קרוב' ה ר"ה). — °ופַלָּצוּת של החולה בקדחת: הפלצות יקרה אם לקרירות שטח הגוף ואם למה שימצא האיברים רבי החוש מנשיכת המהירות וכו' ואמנם הקדחת הבלגמית היה פלצותה יהיה עמה קור כקור השלג (תרג' פרקי גלינוס, כ"י פריז). א"א (אמר אבוקרט) וכאשר יהיה באדם קדחת שורפתת יקרה לו פלצות תחיב בו קדחתו, א"ג (אמר גלינוס) כבר ביארנו במאמר אשר קדם ובו בארתי ופרשתי ענין הפלצות כי הפלצות הנה יהיה ממרה ירוקה תנוע תנועה מהירה בגופות המרגישות (יעקב בן יוסף זברא, תרג' פרקי אבוקרט, כ"י ביהמ"ד שכטר, 31). דפיקת הלב נקרא קרדיאקה ר"ל פלצות במי שיצא חוץ מגדרו תנועה רעידית תקרה ללב בסבה מה שיזיק ללב (נרבוני, ארח חיים, בחליי הלב, כ"י ביהמ"ד שכטר, 7). כך דרך המוכים שבסבת ההכאה נחלשות פעולותיהם הטבעיות ומתילדות ליחות רעות ונפסדות בגושם המולידות בהם קרחת או פלצות ומתים (בר ששת, תשו' שלח). והזיעה הקרה והפלצות והסערה הבאים מהקדחות יבא משם (מהמתנים) ויתילדו בהם הטחורים (ר"מ אלדבי, ש"א ד ג).



1 [יש שהתרגומים הקדומים נוטים ממשמ' הפשוטה של המלה כדי להביע את הענין. כך ת"י ביחזק' ו יח): אתכנעיתא; והשבעים באיוב כא ו ὀδύναι, כאבים; ובישע' כא דὀνομία (נ"א ὀμαϱτία), עברה וחטא; וולג' שם: tenebrae, חשך. אך בשאר המקומות כפשט המלה.]

2 ואולי דבר מכסה הפנים?

חיפוש במילון:
ערכים קשורים