* 1, קל לא נמצא בתו"מ2.

— פִע', *פִּלֵּשׁ, — פִּלֵּשׁ פלוני דבר או בדבר, חדר ועבר בו, נקב ובקע בו דרך, durchbohren, durchdringen; f0rer, percer; to pierce (through), press through: ניקב ולא פילש מבפנים כשר ר' יצחק בר חקולא, ירוש' סוכה ג ו. — ובהשאלה, פִּלֵּשׁ את התורה3, אשעה מפֻלשת כדד נובע חלב: נזכירה דודיך מיין זה רבי עקיבא, וכי אפשר לדד הזה להוציא יין, אלא מה הדד הזה נובע חלב, עמד ר' עקיבא ופלש את התורה מדר' זוטא, שה"ש, מישרים אהביך. — וּפִלֵּשׁ אחרי פלוני, הלך עד הסוף במעשיו כלפי פלוני1, bis zuende gehen; aller jusqu'au bout; extremes: הם לא פלשו אחר מדת הדין והיא לא פלשה אחריהם, הם לא פלשו אחר מדת הדין שנאמ' ויהי העם כמתאוננים, מתאוננים אין כתיב כאן אלא כמתאוננים וכו', ומדת הדין לא פלשה אחריהם, היתה כאלמנה, היתה אלמנה אין כתיב כאן אלא כאלמנה ר' אבא בר כהנא, מד"ר איכה, היתה כאלמנה; ומעין זה ר' איבו, שם, דרך קשתו. — פִּלֵֹשׁ לפלוני, בקע ופתח  לו דרך לעשות דבר 2: עלי פלשת אתרועע, עלי פלשת התרועעי, עלי לפלש להם מעשים טובים 3 לעשותן ריעים אילו לאילו ירוש' סנה' י ב. עלי לפלש להם מע"ט ולעשותן רעים אלו לאלו מד"ר במד' יד. — ובסהמ"א: שעצם כל אחד מהגלגלים הוא זך וטהור וכו' וזה כדי שלא יעכבו את ניצוצי אור הכוכבים וזהריהם מלפלש ולעבור להאיר על הארץ יסוד עולם, לר' יצחק הישראלי, יח.. ובזה לא יכלו קוי זהורי החמה ההם השופעים על צדה האחד המקבילך לה ומזהירין אותו לפלש להם ולעבּור להם לצדו האחד שכנגדו שם  נ:. כי עצמו מקיף בדברים ומפלש בהם רפ"ט פלקירא, מקור חיים לרשב"ג א א. ומשגת (הנפש) לכל הדברים בכחותיה המפלשים בכל שם שם ד. עצם הנפש עצם ד' וחזק ומפלש לכל הדברים שם שם. ודומה בשמש כשתפלש המחיצות ותקרא אותם אל התכלית הקצוית מהיסוד מפני היות הרצון מפלש ומקיף בכל שם שם יח. כי מקצתה (העופרת) נתכת מדוקקת יפלש אותה הראית שם שם כז. כי זה העח מפלש בכל חלקי הגוף שם ג י. חכמת הכרת הפנים היתר בטוחה שבחכמות אשר תפלש במחשכיהם ממנה פלוש אל הקנוחה לאדם כח יוכל בו להגיע אל המושכלות חי בן מקיץ 5. וגם היא (המחשבה) מפלשת ועוברת מן גבולי ההויה הכוללת ר"י עראמה, יד אבשלום על משלי י כה. ומשם נבנה תורה שבכתב הנכנת ונארגת מכ"ב אותיות ובה מצטיירות וממנה מפלשות ועוברות ובאות ומצטיירות בה"א אחרונה שבשם ר"מ בן גבאי, עבודת הקדש, חלק סתרי תורה לב. שרוב הדם ירבה הרוח ומניעהו מלפלש כל הגוף יוסף בן צדיק, עולם הקטן ב ב. כי ידיעתו השגחתו ויכלתו מפלשות ומתפשטות בצבאות מעלה ומטה שמים לרום וארץ לעומק רי"י מוסקאטו, נפוצ' יהודה ג, ט:. כי דע לך שהיא חדה עם היותה כחרב פיפיות שכ"ב חיתוכה שנון וחד שמפלשת וכורתת ב' עבריך ר"מ אלשיך, רב פנינים על משלי ה ד. כי הלא מה נמרצו אמרי יושר שהם חזקים לפלש עד הלב ולהתקבל הוא, חלקת מחוקק על איוב ו כה. אך עבים רבים ומסכים מפסיקים עד חומר עכירות העולם הזה ואיך יפלש הכל עד פרטי העולם הזה שם כב יד. כי מה שחוייב שעצתו ית' תכון לעד הוא היות מחשבותיו עוברות ומפלשות כל הדורות ר"ש אלמולי, פתר' חלומ', כז:. ובהיות שם נראה לו שצואר העוף גדל עד שראשו מגיע השמימה והיה נוקב ומפלש את הרקיע שם מח:. — ואמר הפיטן: פילש נתחים וראש חביתים וניסוך תירוש (178 ,Elbog Stud. לבי לחוקקיך בעליל מזוקקיך קובעי עתותם לפלש פקקיך שמעון בר יצחק, תורה הקדושה, סליח' לו"ג. — °ובמשמ' גִּלָּה דבר גִּלָּה את סודו, באר אותו 1, ואמר הפיטן: מלך פלש סוד המעמיקים לסתיר במעמקים יחשוף זיגלה עמוקים ר"א קליר, מלך אזור, יוצ' א' ר"ה. טש יום שלישי והטיל חלשי במעוז פלשי וחילי ושלשי הוא, אספרה אל חק, קרוב' פורים. טהר צוף שלישי ישרים הרגיל לפלשי 1 כתב שלישים שלשי לעת געה בחדש השלישי הוא, ארץ מטה, קרוב' א שבוע'. ואם תפלש 2 מעשימו יהיו נכלמים מי יערוך, סלוק יוה"כ, מחז' איטל' ב, פז.. נכוחים פילש הדרושים בכל חפץ קטע מסגר עבודת יוה"כ, .Elbog., Stud. ע' 175. פגע שעירים וגם לגורלות פּו, פלשם והתום בגורל ולא בפה אזכר סלה, עבודת צום כפור, מחז' איטל' ב, קל:. ומצותיו בדתך צוית וכתבת ושנית ושלשת ואזהרותיו פרשת  ועונשיו פלשת וקרבנותיו קצבת וערך עבודותיו סדרת משולם בר קלונימוס, מי יתנה, סלוק שחר' יוה"כ. למען גמר חכמה ובינה סופר מהיר מפלש 3 אמנה הושענה למען המים, הו"ר. סעודותיו ושבתותיו אשר שלש, כאיש ענו בדת פלש, במקרא חד היום שלש מרדכי בר יצחק, מה יפית, זמירות ליל שבת. — °פִּלֵּשׁ כמו בלש, בדק וחקר: שאם אחרי עושרו באה עליו צרה אחת לא יקוץ ויחרחר ויחקור ויפלש 4 אחר מדת הדין ר"מ אלשיך, איוב כה א

— פֻּע', בינ' *מְפֻלָּשׁ, מפולש, —  א) שפִּלְּשׁוּ אותו מנֻּקּב ופתוח מראשו ועד סופו, בפרט מבוא, מקום, שביל, תלם וכדו': היתה שדהו זרועה ירק והוא מבקש ליטע בתוכה שורה של ירק אחר רבי ישמעאל אומר עד שיהא התלם מפולש מראש השדה עד ראשו כלא ג ג. חריץ שהוא עובר בכרם עמוק עשרה ורחב ארבעה רבי אליעזר בן יעקב אוחר אם היה מפולש מראש הכרם ועד סופו הרי זה נראה בבין שני כרמים וזורעים בתוכו ואם לאו הרי הוא כגת שם ה ג. ולהיכן מצילין אותן למבוי שאינו מפולש בן בתירא אומר אף למפולש שבת עז א. הבונה עליה על גבי שני בתים וכן גשרים המפולשים מטלטלין תחתיהן בשבת וכו' מערבין למבוֹי המפולש ר' יהודה, עירוב' ט ד. הרוצה לעשות שדיהו שורות של תבואה ושורות של מינין הרבהצ עושה תלמים שלשה מפולשין מראש השדה ועד ראשו תוספת' כלא' ב א. היו משוכין מן הגדר שלשה טפחים לא יפחת משלשה תלמים מפולשין כדי שיהיו נראין כשורה כדרך היחיד ודרך הרבים שם ב ו. איזו היא רשות הרבים סרטיא ופלטיא ומבואות המפולשין זו היא רשות הרבים גמורה שם שבת א ב. חצר של רבים ומבואות שאינן מפולשין עירבו מותרין לא עירבו אסורין שם שם א ה. בזמן שהן מפולשין רשות הרבים לכך ולכך (לשבת ולטומאה) ר' אליעזר, שם טהרות ז ט. ארבע רשויות לשבת היחיד רשות הרבים וכרמלית ומבואות שאינן מפולשין ירוש' שבת א א. ניקב (האתרוג) נקב מפולש במשהו ושאינו מפולש בכאיסר עולא בר חנינא, סוכ' לו.. פילון של אברהם אבינו מפולש היה ר' אבהו, מד"ר בראש' מח. פוליונו של אבינו יצחק מפולש היה זה בא מכאן וזה בא מכאן ר' אייבו, שם שם סו. — ומְפֻלָּשׁ למקום, לבור, לעיר וכדו': השבילים המפולשים לבורות ולשיחים ולמערות ולגיתות רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטמאה טהר' ו ו. מצא בחור או בכותל חדש מחציו ולחוץ שלו מחציו ולפנים של בעל הבית אם היה מפולש כולו לחוץ אף מחציו ולפנים שלו ואם היה מפולש כולו לפנים אף מחציו ולחוץ של בעל הבית תוספת' ב"מ ב יג. מבואות המפולשין לים כמפולשין לבקעה ירוש' עירוב' א א. כיצד מערבין מבואות המפולשין לרה"ר עושה צורת הפתח מכאן ולחי וקורה מכאן בבלי שם ו:. מבואות המפולשות לעיר אחרת ובקשו בני העיר לסותמן בני אותה העיר מעכבין עליהן ר' יוחנן, ב"ב יב.. מבואות המפולשין לר"ה ובקשו בני מבואות להעמיד להן דלתות בני ר"ה מעכבין עליהן רב ענן בשם שמואל, שם. אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא תודיעני באי זה פילון מפולש לחיי העולם הבא מד"ר ויקר' ל. — ומפֻלש מסוף העולם ועד סופו: לעולם אין רשות הרבים עד שתהא מפולש מסוף העולם ועד סופה ריש לקיש, ירוש' עירוב' ח ח. וללבן שתי בנות כב' קורות מפולשות מסוף העולם ועד סופו [[בעיה: מילה לא ברורה]] העמידה: אלופים וזו העמידה אלופים וכו' מד"ר בראש' ע. — ובסהמ"א: חוט של לבן מקיף את גופו סביב חברבורית שלו פתוחה ומפולשת מזו אל זו רש"י, בראש' לא י. בחורין שמפולשין מעבר לעבר כמו שעושין לצורך בנין תוספ' ישנים, יומא יא., ד"ה הכל מודיס. וחלונות אטמות שאינן מפולשות לעבר הלז ר"א מבלגנצי, יחזק' מ טז. והאפרוח בתוך הביצה, אשר אין בה מקום מפולש להכנס אליו ממנו דבר מחוצה ר"י א"ת, חו"ה, הבטחון, פתיח'. אי זו היא רה"ר מדברות ועיירות ושווקים ודרכים המפולשין להן רמב"ם, שבת יד א.מבוי שיש לו שלשה כתלים הוא הנקרא מבוי סתום ומבוי שיש לו שני כתלים בלבד זה כנגד זה והעם נכנסין ברוח זו ויוצאין בשכנגדה הוא הנקרא מבוי המפולש שם יז א. ניקבה הגרגרת נקב מפולש משני צדדיה כדי שיכנס איסר לרחבו נבלה הוא, שחיטה ג כד. הטחול ראשו האחד עבה והשני דק כבריית הלשון אם ניקב בראש העבה נקב מפולש טרפה שם ו יט. אחד מבני מבוי שאינו מפולש שביקש להעשות רופא אומן או גרדי או מלמד תינוקות של עכו"ם בני מבוי מעכבין עליו מפני שמרבה עלידם הנכנסין והיוצאין הוא, שכנים ו יא. והעורקים הדופקים בכל הגוף הם מפולשים אל העורקים הבלתי דופקים לוקחים קצתם מקצת דם ורוח ממעברים מפולשים  נעלמים מהראות וצרים פרק' משה א. הנחירים הם כלי חוש הריח ומהלכם נחלק לשנים האחד מפולש לקצה הפה והאחד הולך עד שיגיע אצל הנקב שסמוך למוח ר"מ אלדבי, ש"א ד א. ויש בלשון האדם שני גידין שיוצאין מתחת הגרון וכו' והם מפולשים אל הבשר הרך שבין הגרון והזקן שם שם. דאפילו פתוח לרשות הרבים יכולין להעמיד לו דלתות אלא אם כן הוא מפולש בשני ראשין לרשות הרבים טוח"מ קסב א, בשם ר"י ברצלוני. מחט הנמצא בעובי בית הכוסות וניקב' אותו נקב מפולש אם נמצ' עלי' קורט דם בידוע שזו נטרפה קודם שחיטה שו"ע חו"מ רכד ב. שהרי לא הועיל בגדר זה מפני שהוא רחב ביותר ומפולש ואין צורת אותו הבנין מועלת עד שיעמיד דלתות שפ רעה כא. ותחקוק עליו שורות שורות של חרכים מפולשים ר"ש ארקיבולטי, ערג' הבושם ל, קח.. — ואמר הפיטן: באיפוד בחישב מקום על לב יקבע החושן וכו' כזיו עיני אנוש מפולשין (Elbog., Stud, 134). — ואמר המשורר: וקרע כל סגור לב אוילים ונפשותם מפולשות חלולות בכל סתום וכל נעלם ועמום מגולות הן לקושיות עפילות רשב"ג, תהלת אל, שירי שלמה לדוקס, 72. וכוכבא דשביט יקרקר כשרביט התוליו ויביט תנודות רקיעים ויחשוב משולש כמבוי מפולש וישוה לקוטר מרובע צלעים שלמה בונאפיד, תנו קול, דברי חכמים, פו. — °וכתב מפֻלש: מם וסמך שללוחות בנס היו עומדין כיון שהכתב מפולש ויוצא מצד לצד לאנותר למם וסמך כלום לעמד עליו תשו' הגאו' הרבני שנח. וכיון שהיו האותיות כולן בלוחות חרוצות חרותות מפולשות הרי אות האמצעי כגון הלובן שלהן אם יש במה להיסמך בהן עומד הלבן בלוח אבל מ"ם וסמ"ך שאין להן במה להיסמך בנס עומד הלבן שבתוכם שאילו נפל הלבן היה נראה מקומו נקב ואין בו צורת האות ר' חננאל, שבת קד:. וכיון שהיתה ירכתי הכתב מפולשות מצד זה לצד זה קיימא דרב חסדא שהיה נראה מאחוריו הפוך כדרך הנקרא כתב שע"ג זכוכית מאחוריו שם שם. והסוד הנסתר כי באו על הכונה זו והוא שיהיה הכתב מפולש ועובר מצד זה אל צד זה ר"מ בן גבאי, ס' עבודת הקודש, סתרי התורה לב. — ב) ובמשמ' מפֻרסם: ומאציליה קראתיך ממפולשים שבה זימנתיך מד"ר בראש' מד

— קל, °פָּלַשׁ כמו פִע': וכמו שהמדע לא ישאיר בגוף לא עצם ולא אבר ולא ערקים ולא שחים (צ"ל שחוס 1) ולא דבר קשה אלא דברותו פולשת בו כלומר ניהולו וניהוגו בוקע בו וכו' תרג' פי' ספר יצירה לרסע"ג, בהערות קופמן לפ' יצירה לברצלוני, 340. וכן גזרתו פולשת בכל שם 341. מדוע כל שינוי החוה במים אדם נזוק מהם יותר מן ההוה במאכלים לפי שהמים פולטים בחורי הגוף וממהרים לפלוש טוביה כץ, מעשה טוביה, יסודי עולם ד, פ.. ומכאן אם יתקרר הראש יתעכב העישון הדמיי מלפלוש דרך חורי העור שבראש ויוליד כאב שם בית חדש א א , לה.. — ואמר הפיטן: שחקת גובה ותחלוש שנאיך בבואם לפלוש רסע"ג, תרי"ג מצות, קובץ מע"י גאו' ב, 28. — ונוהג הפעל בדבור במשמ' חדר לארץ, עי' פְּלִישָׁה. — וּפָלַשׁ או משעול 1. ואמר הפיטן: מטותי שחותי מכובד העול וכהצר לי הוספתי למעול ומנוסי סגר דלתותי לנעול והמבוא נסתם ולא פלש משעול סליח' ליו"כ לתימנים, 32.

— הפע' °הִפְלִישׁ כמו פִע': ומצאתי תשובה בספרי קרטיזיוס האומר שהקיטורי' הם כ"כ דקים וחדים באופן שמפלישים בתוך הגשמים החזקים טוביה כץ, מעשה טוביה, עולם הגלגלים כח, נז.. איך יקרה שהאויר הגס מפליש יותר מן אור הנר בגשמים אטומים מה שאין כח באור להפלישם לפי שטבע האור להפליש הגשמים כי מעביר נצוציו בקויו הישרים ולכן בו היכולת לפעול ולהפליש את הגשמים שם יסודי עולם ב ו, עה:. רופאי זמננו עוסקים בשמנים חדים המלישים כל חדרי הגוף שם גן נעול ז, קכ.. — וְהִפְלִישׁ דרך 1, ואמר הפיטן: לא דרך כהפלישי גם ציה כהפרישי למסך ופנוי טרשי שמאלו תחת לראשי שלמה הבבלי, אור ישע, יוצ' א' פסח

הִתפ', °הִתְפַּלֵּשׁ, כמו פֻע, הִתְפַּלֵּשׁ הנתיב 1: כי מרוחב דרכה יתפלשו נתיבים ומעגלות צרים ודחופים ועונות וחטאים אשר הדורך בם עד שאול ירד בנתיבותיה ר"מ אלשיך, רב פנינים, משלי ה ו, דרך א. — וכמו פִע' וקל, במשמ' חָדַר וּבָקַע: והנפש בלי ספק היא זהורית וניצוצית מן הצורה הנבדלת מתפלשת בחמרים בפילוש רוחני יצחק לטיף, אגרת התשובה, קובץ על יד א, 50. כן הנפש מתברקת ומתפלשת בגוף שם. האויר יתפלש במים לפיכך הדגים מקבלים קצת חיות והראיה הגדולה היא כשיתחממו המים חום חזק בקדירה יעלה האויר המתפלש במים שבתוך הקדרה בסכת חומו למעלה הוא, רב פעלים יב, ו:. חכמת ההגיון מתפלשת בשבע חכמות והיא אינה משתנה בהשתנותם שם סט, כב:. ויבא ניצוץ השמש ויתפלש באמצע הזכוכית ויגיע האור לבית ר' שם טוב, ס' האמונות ח ב. — הִתְפַּלֵּשׁ, במשמ' נתבקע: כי הם (הברקים) מן העבים יצאו בימי הגשמים שיתפלשו העבים וממהרים לרוץ פוגשים ופוגעים אשה אל אחותה ויברקו ברקים פי' יצירה לברצלוני, 163



1 [כאמור בהערה לא. פָּלַשׁ המקראי, שהוא בעקרו פלת' או פלת'ח באשור', יש להבדיל בינו ובין ב. פָּלַשׁ שבמשמ' חדר ובקע, וצורתו אף בארמ' ובאשור' פלש בקל ופִע' ואף בשם פִּלְשֻׁ חוֹר, נקיבה וכדו', ואף בערב' פַלַשׂ فلس במשמ' סדק ובקע. לעבר' שבתו"מ בא הפעל הזה כנראה מן הארמ'. השם פָּלִישּׁ, פָּלוּשׁ. המורה על מבוא שבבנין, אינו שיך לשרש עברי זה, אלא הוא שאול מגרמ' קדומה, Polisch עי' ברלינר Leben d. deutsch, Juden, עמ' 116.
יש גוזרים מפעל פָּלַשׁ זה אף את השם פלשתים כלו' הפולשים שחדרו לארץ: ואינו נראה. אין הפעל ב. פלש נמצא בלשון המקרא, ואף בלשונות האחיות אינו בא אלא במשמ' נקיבה ובקיעה ולא בהוראה המחֻדשת. בדורנו, חדר אל ארץ. שם הפלשתים (ולא פלשים) אינו אלא צורת היחס לשם ארצם, פְּלֶשֶׁת (פְֻּלְסַת באשור' וכדו), ובודאי לא קראו מראש לארץ בשם פלשת על שם חדירת עם שלא נקרא בשם זה מקדם. יותר נראה שנקראה ארץ השפלה פלשת בהפוך הגאים עי' טורטשינר, לשוננו י, 30-37, או שהשם פלשת נגזר מן א. פלש המקראי עי' הערה שם, שאף הוא בעקר לשון שפלות וירידה וכניעה, ולפי זה אין פלשת אלא כנען, ארץ השפלה.]

2 [אמנם יתכן שבחלק מהדגמאות המובאות בפע' הכונה לבנין קל, אבל אין עדות לכך.]

3 עי' בכר AgT א, 266.

4 [נחלקו המפרשים בפרוש הבטוי הזה והיו שהבינוהו כלשון חפוש ובלוש, והערוך מביא אף נ"א חיפשו ת' פלשו, אך לפי הענין צדק יסטרוב שפרושו נתי כאן.]

הערת השוליים מספר 5 חסרה, או לא מוספרה נכון! [עי' בהערה הבאה.]

הערת השוליים מספר 6 חסרה, או לא מוספרה נכון! [הנוסח בירוש' ומד"ר: לפלש להם מעשים טובים, ובקצת הוצאות: לפלש להם מע"ט. המפרשים נדחקו לפרש גם כאן את הפעל פלש כמו בלש, כלו' לחפש להם זכות מעשים טובים, ובפדר"א יז הנוסח: לפלש עליהם זכות. אבל אין לראות את הקשר בין מעשים טובים אלו ובין עקר המשפט שהוא: עלי לפלש להם לעשותן ריעים אילו לאילו. וכן אין יסוד לדברים על מע"ט בלשון הפסוק עלי פלשת אתרועע, ואף בראשית הדברים לא נאמר אלא: אמר לון עלי לעשותן ריעים אילו לאילו. וע"כ נראה שעקר המאמר היה: עלי לפלש להם מעט, כלו' להבקיע להם במקצת את הדרך, ובטעות הובן מעט כר"ת מע"ט, מעשים טובים. ומעתיקי פדר"א החליפו מעשים טובים לזכות: עלי לפלש עליהם זכות ולעשותם רעים אלו לאלו פדר"א יז.]

הערת השוליים מספר 7 חסרה, או לא מוספרה נכון! [בעקרו: בקע וחדר עד הדבר, עד עמקו של דבר.]

הערת השוליים מספר 8 חסרה, או לא מוספרה נכון! [בדפו': לְפַלְשִׂי בנגוד לחרוז, ואינו נראה.]

הערת השוליים מספר 9 חסרה, או לא מוספרה נכון! [מנק' תְּפַלֵּשּׂ, ואולי הכונה: תשקל, כמו תְּפַלֵּס.]

הערת השוליים מספר 10 חסרה, או לא מוספרה נכון! בקצת דפוס': [תפלשׂ בסין.]

הערת השוליים מספר 11 חסרה, או לא מוספרה נכון! [עפ"י המאמר במד"ר איכה, עי' לעיל הערה 6.]

הערת השוליים מספר 12 חסרה, או לא מוספרה נכון! [ז"א הפחוס.]

הערת השוליים מספר 13 חסרה, או לא מוספרה נכון! [בהשפעת פלס נתיב שבמקרא.]

הערת השוליים מספר 14 חסרה, או לא מוספרה נכון! [שרש זה אין יסודו אלא באיוב לז יו: התדע על מִפְלְשֵׂי עב, ובמקום זה אין זו אלא ט"ס תחת מִפְרְשֵׂי עב (כמו באותה פרשה, שם לו כט) בהשפעת מפלאות שבאותו פסוק, ועי' בהערה המפרֹטת של המחבר לערך מִפְלָשׂ.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים