קל לא נמצא.

— הִתפע', יִתְפַּלָּצוּן,—  הִתְפַּלְצוּ העמודים וכדו', הזדעזעו בחזקה והתמוטטו הנה והנה, erschüttert sein, beben;étre ébranlé, trembler; to shake (with fear,), tremble: המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יִתּפַּלָּצוּן (איוב ט ו). — ואמר הפיטן: זעו ונתפלצו אבירים רשע כאסוף עדרים עבר בין הגזרים חבל ילדי שעשועים (אלהי אקראך, זולת שבת, לפני שבועות). גבהי שמים אימים ילהבו לפני הכבוד לנצח נצבו והתנצצו ורצו והתפלצו ושבו (חייא דאודי, גבהי שמים שעה"ש 181). — ואמר המשורר: תקל בעינינו עדי יתפלצון בה מוסדי ארץ ויתפוררו (רשב"ג, בימי יקותיאל, ברודי 15).

— פִע', °פִּלֵּץ, — זִעֲזַע, erschüttern; ébranler; to shake: ואל יישן האדם במקום שהוא חם ביותר כדי שלא תרבה זיעת גופו ולא במקומות הקרים ביותר כדי שלא יפלצו הגוף אלא יישן במקום ממוצע (ר"א אלדבי, ש"א ה ו).

— פֻע', °פֻּלַּץ, — כמו התפ', ואמר הפיטן: בתוהו ובסערה יסודותיה (של הארץ) תלית ועת תשגיח בה עמודיה יפלצו1 (יוסי בן יוסי, אתה כוננת עולם ברב חסד, עבודה, מחז' איטל' ב, ריב.). פלצו פרחיה בזה יום ציגתם פני כס איום (ר"א הקליר, את חיל, קרוב' א' ר"ה).  לץ בבוא ללוצץ פלץ ונתלוצץ הוא, אץ קוצץ, קרוב' שבת זכור.  פלצו ביום קרב במזרח ובמערב דמם מעורב קהל ועם רב (הוא, איך תנחמוני, קינ' ת"ב). טפלתי כנאד נפוח פלצתי בשאת וספוח (שמעון בר יצחק, אהוביך, יוצ' שבת חוה"מ פסח).

— הִפע', °הִפְליץ, — כמו פִע', ואמר המליץ: ושמו תחת אבות בנים ממלאי מקום תמיד יען כי טוב מליץ עלובים להחליץ מיד מפליץ (ד"ה של יהודי מצרים וא"י, יעקב מן ב, 151).