פִּרְשֵׁז

פ"י, פַּרְשֵׁז1, — כמו פָּרַשׂ: מאחז פני כסה פַּרְשֵׁז עליו עננו (איוב כו ט). — ובסהמ"א: ויברך את כל עמו ישראל בברכות כפולות ומעולות ויפרשז עליהם ענני הברכות והשלומות (מכתב דוד ראש הגולה, גנזי נסתרות קבק ג, 123). השר אשר פרשז ענני הוד ושם חפת יקר חסד לעד נמתחה (ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, יעקב מן, 267). וכן הדין ביום המעונן כי האד אשר פרשז עליו עננו מתחלק לכמה גוונים כפי איכות דקותו ועכירותו (ר"י מוסקאטו, קול יהודה לכוזרי ב ז, יב.). — ואמה הפיטן: במרום כין כסא מלכותו, פרשז עננו ודק נטה לאהל (יוסי בן יוסי, אזכיר גבורות אלוה, עבודה ליוה"כ, ברודי, מבחר, כז). צורר כי יסטין יפרשז ענן כסא, קול שופר לעת יעל מאחז פני כסא (ר"א קליר, וחיות, קדוש' מוסף ר"ה). הבדיל לעם הקדוש ופרשז עליו עננו (שמואל בן משה, שוכן עד וקדוש, פזמו' למתן תורה, סדור ארם צובה, תשלד.). — ואמר המשורר: יקשר חן וחסד על גברת, במעגל חן וחסד ימשכני, מפרשז בענן עבי שחקים, לרעיתי והיא תפיק רצוני (ר"ש שבזי, אילת חן, שירי תימן, 103). היא מקררת לאשם, היא כמו מלכם בראשם, וענניה לבושם, פרשזה תמיד להפליא, מעשה צורה בגילה, הוא מנת כוסי וחבלי (הוא, מהדר חתן וכלה, שם, 201). — ואמר המליץ: פרשז עננך והקדר עליהם שמש צדקך ביום אור (ר"י סטנוב, אסף ג מג יז). — °ובמשמ' פֵּרַשׁ ובאר, ואמר הפיטן: פרשזתה להם תורת המנחה וכו' (רסע"ג, אזהרות, סדור רסע"ג, רה).

— פֻע', °פֻּרְשַׁז, בינ' מְפֻרְשָׁז, — שֶׁפִּרְשְׁזוּ אותו, שֶׁפֵּרְשׁוּ עליו, ואמר המשורר: בינו ידידי זאת ותזכו לחזות, סכות מפורשזות באור קדמוני (ר"ש שבזי, ריח הדס, שירי תימן, 121).



1 [ס"א פַּרְשֵׁז, אין לו חבר וענינו פרש והדומה לו (לשון ראב"ע) לפי דעת כל המתרגמים והמפרשים. ואין להכריע אם פרשז אך ט"ס במקום פרש, בהשמעת מאחז שלפניו, או באמרת צורה לשונית הבאה במקום פרשׂשׂ בהכפלת השי"ן. ורד"ק (מכלול, ליק, קלד.) כותב: פרשז עליו עננו, אפשר כי הפתח מקום חירק והוא נבנה על בנין פעל כמו וְקַרְקַר כל בני שת שהפתח מקום חירק ואפשר שיהיה פרשז מקום בנין פִעל ויש אומרים כי היא מלה מורכבת משלש תיבות פֵּרשׂ שדי זיו, על כל פנים תבנה כל בנין פעל ממנו, ע"כ.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים