פַּרְשָׁן

°, ש"ז, — מְפָרֵשׁ ומבאר Ausleger; commentateur; commentator: גירסא זו הכתובה בספרים משובשת היא ועל ידי פרשנים טועין שלא היו בקיאין בשמועה ופירשוה בשיבוש בתוך הגירסא (רש"י, כרית' ד., ד"ה והכא).  כי כאשר חזיתי פרשנים התבוננתי בשמש תחלה מפי המולד אשר היה זכר לפיכך קראתיה סימן החיים (ראב"ע, משפטי הנולד, 121). וכן פירשו כל הפרשנים וכו' (שו"ת רשב"א א רכט). ראיתי לפרשן אחד מהם כשרצה לפרש התורה אמר כי בשני הספרים הראשונים יש לי לבאר כפי מה שיורה הכתוב על פי שסובל המאמר אך בשלשה הספרים התנה שלא יטה ממה שפירשו רבתיו (ר"א הקראי, גן עדן, שמיטה, פתיח', פב.). — ואמר הפיטן: אבוי קרץ בא גם על ספרי תלמוד ופסקנים ופרשנים (יום טוב ליפמאן, קינה על ר' יחיאל מיכל, לקורות הגזר' מחב' ו). — ובחדוד, פַּרְשַׁן-דָּתָא (פרשנתדא), תאר לרש"י מְפָרֵשׁ הַדָּת, ואמר המשורר: פרוש נורא שם לתורה על כן נקרא פרשן דתא (ראב"ע, כוכב דרך, כהנא א, 59). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים