1, ש"נ, סמי' צִדְקַת, כנ' צִדְקָתִי, צִדְקָתְךָ,  -תֶךָ, צִדְקָתֵךְ, צִדְקָתוֹ, צִדְקָתָם, מ"ר צְדָקוֹת, סמי' צִדְקוֹת, -קֹת, כנ' צִדְקֹתיךָ, צִדְקֹתָו2, צִדְקֹתֵינוּ, — א) כמו צֶדֶק, המעשה הנכון והטוב, בפרט בצרוף מִשְׁפָּט וּצְדָקָה: כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יי' לעשות צְדָקָה ומשפט (בראש' יח יט). ויתא ראשי עם צִדְקַת יי' עשה ומשפטיו עם ישראל (דבר' לג כא). שמרו משפט ועשו צְדָקָה (ישע' נו א). ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון כגוי אשר צְדָקָה עשה ומשפט אלהיו לא עזב ישאלוני משפטי צדק קרבת אלהים יחפצון (שם נח ב). כי אני יי' עשה חסד משפט וּצְדָקָה בארץ (ירמ' ט כג). והיו שלשת האנשים האלה בתוכה נח דניאל ואיוב המה בְצִדְקָתָם ינצלו את נפשם (יחזק' יד יד). ואיש כי יהיה צדיק ועשה משפט וּצְדָקָה אל ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא יקרב ואיש לא יונה וכו' (שם יח ה-ז). — ומ"ר צְדָקוֹת, באותה משמ'3: הלך צְדָקוֹת ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד וכו' (ישע' לג יה). ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל צִדְקֹתֵינוּ ונבל כעלה כלנו ועוננו כרוח ישאנו (שם סד ה). עשה צְדָקוֹת יי' ומשפטים לכל עשוקים (תהל' קג ו). כי לא על צִדְקֹתֵינוּ אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים (דני' ט יח). — ובמשמ' תכונת הצדק, מדת הצדק והיֹשר, שבמעשיו ודבוריו של אדם: והאמן ביי' ויחשבה לו צְדָקָה (בראש' יה ו). השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צְדָקָה לפני יי' אלהיך (דבר' כד יג). ויי' ישיב לאיש את צִדְקָתוֹ ואת אמנתו אשר נתנך יי' היום ביד ולא אביתי לשלח ידי במשיח יי' (ש"א כו כג). ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה ותחשב לו לִצְדָקָה לדר ודר עד עולם (תהל' קו ל-לא). לא יועילו אוצרות רשע וּצְדָקָה תציל ממות (משלי י ב). צִדְקַת תמים תישר דרכו וברשעתו יפל רשע צִדְקַת ישרים תצילם ובהות בגדים ילכדו (שם יא ה-ו). רשע עשה פעלת שקר וזרע צְדָקָה שכר אמת כן צְדָקָה לחיים ומרדף רעה למותו (שם שם יח-יט). בארח צְדָקָה חיים ודרך נתיבה אל מות (שם יב כח). צְדָקָה תצר תם דרך ורשעה תסלף חטאת (שם יג ו). — צִדְקַת השופט: ויהי דוד עשה משפט וּצְדָקָה לכל עמו (ש"ב ח יה). ויקו למשפט והנה משפח לִצְדָקָה והנה צעקה (ישע' ה ז). למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט וּבִצְדָקָה (שם ט ו). ההפכים ללענה משפט וּצְדָקָה לארץ הניחו (עמו' ה ז). לשלמה אלהים משפטיך למלך תן וּצִדְקָתְךָ לבן מלך (תהל' עב א). — וצדקת האל: ויגבה יי' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בִּצְדָקָה (ישע' ה יו). ושמתי משפט לקו וּצְדָקָה למשקלת (שם כח יז). — ב) כמו אֱמֶת. אתה עשית עם עבדך דוד אבי חסד גדול כאשר הלך לפניך באמת וּבִצְדָקָה ובישרת לבב עמך (מ"א ג ו). כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צְדָקָה (ישע' י כב). בי נשבעתי יצא מפי צְדָקָה דבר ולא ישוב (שם מה כג). הנשבעים בשם יי' ובאלהי ישראל יזכירו לא באמת ולא בִצְדָקָה (שם מח א). — ובמשמ' צדקת טענותיו של אדם: בְּצִדְקָתִי החזקתי ולא ארפה לא יחרף לבבי מימי (איוב כז ו). — ג) במשמ' זכות המגיעה לאדם: מצדיקי רשע עקב שחד וְצִדְקָת צדיקים יסירו ממנו (שם ה כג). הוציא יי' את צִדְקֹתֵינוּ באו ונספרה בציון את מעשה יי' אלהינו (ירמ' נא י). צִדְקַת הצדיק עליו תהיה ורשעת רשע עליו תהיה (יחזק' יח כ). הון ועשר בביתו וְצִדְקָתוֹ עמדת לעד (שם קיב ג). עשר וכבוד אתי הון עתק וּצְדָקָה (משלי ח יח). אלהי השמים הוא יצליח לנו ואנחנו עבדיו נקום ובנינו ולכם אין חלק וּצְדָקָה וזכרון בירושלם (נחמ' ב כ). — ד) במשמ' ישע וטוב ונצחון: מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צְדָקוֹת יי' צְדָקוֹת פרזונו בישראל (שפט' ה יא). ועתה התיצבו ואשפטה אתכם לפני יי' את כל צִדְקוֹת יי' אשר עשה אתכם ואת אבתיכם (ש"א יב ח). קרבתי צִדְקָתִי לא תרחק ותשועתי לא תאחר ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי (ישע' מו יב). כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי יי' וְצִדְקָתָם מאתי נאם יי' (שם נד יז). ובני ציון גילו ושמחו ביי' אלהיכם כי נתן לכם את המורה לִצְדָקָה וכו' (יואל ב כג). עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אותו בלעם בן בעור מן השטים עד הגלגל למען דעת צִדְקוֹת יי' (מיכ' ו ה). יי' נחני בְצִדְקָתֶךָ למען שוררי (תהל' ה ט). יבאו ויגידו צִדְקָתוֹ לעם נולד כי עשה (שם כב לב). ישא ברכה מאת יי' וּצְדָקָה מאלהי ישעו (שם כד ה). בשמך יגילון כל היום וּבְצִדְקָתְךָ ירומו (שם פט יז). הודיע יי' ישועתו לעיני הגוים גלה צִדְקָתוֹ (שם צח ב). זכר רב טובך יביעו וְצִדְקָתְךָ  ירננו (שם קמה ז). —  ואמר בן סירא: צדקת אב לא תמחה ותמור חטאת היא תנטע  (ב"ס גני' ג יד). וחסד כעדן ברכה וצדקה לעד תכון (שם מ יז). — ובתו"מ: דעו כמה צדקות עשיתי עמכן שלא כעסתי בימי בלעם וכו' (ר' אלעזר, ברכ' ז.). צדקה עשה הקב"ה בישראל שפזרן לבין האומות (ר' אושעיא, פסח' פז:). ערבות שבו צדק משפט וצדקה גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה (חגי' יב:). אחד לדין ואחד לצדקה (ר' עקיבא, שם יד.). — *ובמשמ' מתנות לעניים וכדו': מרבה צדקה מרבה שלום (אב' ב ז). ארבע מדות בנותני צדקה, הרוצה שיתן ולא יתנו אחרים עינו רעה בשל אחרים, יתנו אחרים והוא לא יתן עינו רעה בשלו, יתן ויתנו אחרים חסיד, לא יתן ולא יתנו אחרים רשע (שם ה יג). מעשר עני אין פורעין הימנו מלוה וחוב וכו' ואין פוסקין הימנו צדקה אבל משלחין הימנו דבר של גמילות חסדים וכו' (תוספת' פאה ד טז). צדקה וגמילות חסדים שקולין כנגד כל מצות שבתורה אלא שהצדקה בחיים, גמילות חסדים בחיים ובמתים, צדקה בעניים, גמילות חסדים בעניים ובעשירים, צדקה בממונו, גמילות חסדים בגופו ובממונו (שם שם יט). ג' דברים מבטלין את הגזירה קשה ואילו הן תפילה וצדקה ותשוב' וכו' (ר' לעזר, ירוש' תענ' ב א). מוטב שיתפרנסו מן של אביהן ולא מן הצדקה (ר"ש בן יקים, שם גיט' ה ג). האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני או שאהיה בן העוה"ב הרי זה צדיק גמור (פסח' ח.). אין הגשמים נעצרין אלא בשביל פוסקי צדקה ברבים ואין נותנין (רבי יוחנן, תענ' ח:). המקבל צדקה ואין צריך לכך סופו אינו נפטר מן העולם עד שיבא לידי כך (כתוב' סח.). אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו ועבר וגו' אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמין יעשה מהן צדקה וכ"ש כשהן מרובין (רב עוירא בשם רב אמי ורב אסי, גיט' ז.). אפי' עני המתפרנס מן הצדקה  יעשה צדקה (מר זוטרא, שם ז:). וילבש צדקה כשריון וכו' מה שריון זה כל קליפה וקליפה מצטרפ' לשריון גדול אף צדקה כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול (בשם ר"א, ב"ב ט:). גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה רבינו וכו' (הוא, שם שם). כל תענית שמלינין בו את הצדקה כאילו שופך דמים (הוא בשם ר' יצחק, סנה' לה.). הרחמנין ומאכילי רעבים ומשקי צמאים ומלבישי ערומים ומחלקי צדקות עליהם הכתוב אומר אמרו צדיק כי טוב (דא"ר ב). מי מעמיד העליונים והתחתונים הצדקה שעושין ביד (רבי אבא בשם ר' ברכיה, מד"ר ויקר' כו). דודי שלח ידו מן החור, אמר רבי אמי כעני שמבקש צדקה (מד"ר שה"ש, פשטתי). — ובסהמ"א: עוד כתבת כי הקהל עשו הסכמה וכו' שכל מי שיבוא לדור בכאן עם הקהל שיתחייב לפרוע עמהם בכל הוצאותיהם וצדקותיהם במסי' ובכל צרכיהם (ריב"ש קלב). אין רגילות להקרא צדקה סתם אלא מה שמחלקין לעניים (תשו' ר"י קולון ז). ידוע הוא דבלשון בני אדם לא מיקרי צדקה אלא מה שנותנים לעניים למאכל ולמשתה וכסות וכיוצא בזה (שם ז י). על כן יאמרו המושלים בשר במלח תמלח ורכוש בצדקה (ר"י סטנוב, אסף א כד). — *גבאי צדקה, מחלקי צדקה: וגבאי צדקה משיאין לכהונה וא"צ לבדוק אחריהן (קדוש' ד ה). יהא חלקי מגבאי צדקה ולא ממחלקי צדקה (רבי יוסי, שבת קיח:). ומצדיקי הרבים כככבים לעולם ועד, אלו גבאי צדקה (ב"ב ח:). ועי' *גַּבָּי. *ארנקי של צדקה: גבאי צדקה וכו' מצא מעות בשוק לא יתנם בתוך כיסו אלא נותן לתוך ארנקי של צדקה ולכשיבוא לביתו יטלם וכו' (ת"ר, שם שם). לא יתן אדם פרוטה לארנקי של צדקה אלא א"כ ממונה עליה (תלמיד חכם) כרבי חנינא בן תרדיון (ר"א בן יעקב, שם י:). — *קֻפָּה של צדקה: קופה של צדקה נגבית בשתים ומתחלקת בשלשה (ת"ר, שם ח:). אמרו עליו על בנימין הצדיק שהיה ממונה על קופה של צדקה , פעם אחת באת אשה לפניו בשני בצורת אמרה לו רבי פרנסני אמר לה העבודה שאין בקופה של צדקה כלום וכו' (שם יא.). — *מָעוֹת של צדקה: מעות של צדקה אין מונין אותן שתים שתים4 אלא אחת אחת (ת"ר, שם ח:). מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים (ע"ז יז:). — °וְצִדְקָתְךָ, רמז למי שמראה צדקות יתרה: והזהר מן וצדקתך ואז יהיה לך ולזרעך כל טוב כל הימים (מעשיות, ביהמ"ד ילינק ו, מעשה טו, 146). ואמר הכומר להתליון שיסבב את האיש סביב לתולעים שלא ימית את התולעים וכו' אמר האיש בלבו, אף הכומר הוא מן הצבועים של וצדקתך (שם שם, 147).