ש"ז, כנ' צִדְקִי, צִדְקְךָ, צִדְקֶךְ, צִדְקֵךְ, צִדְקוֹ, צִדְקָהּ, צִדְקֵנוּ, — א) הישר והטוב שראוי ונכון לעשותו ולקבעו כחֹק: כי כאשר משפטיך לארץ צֶדֶק למדו ישבי תבל יחן רשע בל למד צֶדֶק בארץ נכחות יעול ובל יראה גאות יי' (ישע' כו ט-י). פגעת את שש ועשה צֶדֶק בדרכיך יזכרוך (שם סד ד). הולך תמים ופעל צֶדֶק ודבר אמת בלבבו (תהל' יה ב). חסד ואמת נפגשו צֶדֶק ושלום נשקו אמת מארץ תצמח וְצֶדֶק משמים נשקף (שם פה יא-יב). בי מלכים וימלכו ורזנים יחוקקו צֶדֶק (משלי ח יה). — ובמשמ' אֱמֶת, דבר אמת: אני יי' דבר צֶדֶק מגיד מישרים (ישע' מה יט). אהבת רע מטוב שקר מדבר צֶדֶק סלה (תהל' נב ה). יפיח אמונה יגיד צֶדֶק ועד שקרים מרמה (משלי יב יז). — ובצרוף לשמות עצם, כתמורה לתאר, צוֹדֵק, ישר, נכון אֲמִתִּי, מֹאזני צדק וכדו': לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה מאזני צֶדֶק אבני צֶדֶק איפת צֶדֶק והין צֶדֶק יהיה לכם (ויקר' יט לה-לו). אבן שלמה וָצֶדֶק יהיה לך איפה שלמה וָצֶדֶק יהיה לך (דבר' כה יה). מאזני צֶדֶק ואיפת צֶדֶק ובת צֶדֶק יהי לכם (יחזק' מה י). ישקלני במאזני צֶדֶק ויגע אלוה תמתי (איוב לא ו). — זבחי צֶדֶק: עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צֶדֶק (דבר' לג יט). זבחו זבחי צֶדֶק ובטחו אל יי' (תהל' ד ו). אז תחפץ זבחי צֶדֶק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פרים (שם נא כא). — מעגלי צֶדֶק, דרכים ישרות: ינחני במעגלי צֶדֶק למען שמו (שם כג ג). — שפתי צדק: רצון מלכים שפתי צֶדֶק ודבר ישרים יאהב (משלי יו יג). — ב) תכונת הצדיק, עשית הַצֶּדֶק: צֶדֶק צֶדֶק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר יי' אלהיך נתן לך (דבר' יו כ). איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צֶדֶק ילין בה ועתה מרצחים (ישע' א כא). והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת באהל דוד שפט ודרש משפט ומהר צֶדֶק (שם יו ה). שמעו אלי רדפי צֶדֶק מבקשי יי' (שם נא א). שמעו אלי ידעי צֶדֶק עם תורתי בלבם (שם שם ז). אין קרא בְצֶדֶק ואין נשפט באמונה (שם נט ד). הוי בנה ביתו בלא צֶדֶק ועליותיו בלא משפט ברעהו יעבד חנם ופעלו לא יתן לו (ירמ' כב יג). ובשוב צדיק מִצִּדְקוֹ ועשה עול ונתתי מכשול לפניו הוא ימות (יחזק' ג כ). וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בְּצֶדֶק ובמשפט ובחסד וברחמים (הוש' ב כא). ועת לדרש את יי' עד יבוא ויורה צֶדֶק לכם (שם י יב). בקשו צֶדֶק בקשו ענוה (צפנ' ב נ). שפטני יי' בְּצִדְקִי ובתמי עלי (תהל' ז ט). יגמלני יי' כְּצִדְקִי1 כבר ידי ישיב לי (שם יח כא). וישב לי יי' כְצִדְקִי1 (שם שם כה). והדרך צלח רכב על דבר אמת וענוה-צֶדֶק ותורך נוראות ימינך2 (שם מה ה). צֶדֶק ומשפט מבין כסאך חסד ואמת יקדמו פניך (שם פט יה). צדקתך צֶדֶק לעולם ותורתך אמת (שם קיט קמב). כהניך ילבשו צֶדֶק וחסידיך ירננו (שם קלב ט). לקחת מוסר השכל צֶדֶק ומשפט ומישרים (משלי א ג). הגו רשע לפני מלך ויכון בַּצֶּדֶק כסאו (שם כה ה). האל יעות משפט ואם שדי יעות צֶדֶק (איוב ח ב). — שָׁפַט צֶדֶק, בְּצֶדֶק: לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בְּצֶדֶק תשפט עמיתך (ויקר' יט יה). שמע בין אחיכם ושפטתם צֶדֶק בין איש ובין אחיו ובין גרו (דבר' א יו). ושפט בְּצֶדֶק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ וכו' והיה צֶדֶק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו (ישע' יא ד-ה). והוא ישפט תבל בְּצֶדֶק ידין לאמים במישרים (תהל' ט ט). פתח פיך שפט צֶדֶק ובין עני ואביון (משלי לא ט). — מִשְׁפַּט צֶדֶק: שפטים ושטרים תתן לך וכו' ושפטו את העם משפט צֶדֶק (דבר' יו יח). ישאלוני משפטי צֶדֶק קרבת אלהים יחפצון (ישע' נח ב). — שׁוֹפֵט צֶדֶק: ויי' צבאות שפט צֶדֶק בחן כליות ולב (ירמ' יא כ). כי עשית משפטי ודיני ישבת לכסא שופט צֶדֶק (תהל' ט ה). בי שרים ישרו ונדיבים כל שפטי צֶדֶק3 (משלי ח יו). — עיר הצדק, נוה צדק: אחרי כן יקרא לך עיר הַצֶּדֶק קריה נאמנה (ישע' א כו). יברכך יי' נוה צֶדֶק הר הקדש (ירמ' לא כג). — מָלך המלך לצֶדֶק: הן לצֶדֶק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו (ישע' לב א). — ג) במשמ' נצחון וישע: מי העיר ממזרח צֶדֶק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו (ישע' מא ב). אמצתיך אף עזרתיך אף תמכתיך בימין צִדְקִי (שם שם י). אני יי' קראתיך בְצֶדֶק ואחזק בידך (שם מב ו). יי' חפץ למען צִדְקוֹ יגדיל צורה ויאדיר (שם שם כא). הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צֶדֶק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד (שם מה ח). קרוב צִדְקִי יצא ישעי וזרעי עמים ישפטו (שם נא ה). אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח והלך לפניך צִדְקֶךָ כבוד יי' יאספך (שם נח ח). למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט עד יצא כנגה צִדְקָהּ וישועתה כלפיד יבער (שם סב א). בשרתי  צֶדֶק בקהל רב הנה שפתי לא אכלא יי' אתה ידעת (תהל' מ י). — וככנוי ליי': בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה שמו אשר יקראו יי' צִדְקֵנוּ (ירמ' כג ו). — נוה צֶדֶק , ככנוי לאלהים: תחת אשר חטאו ליי נוה צֶדֶק ומקוה אבותיהם יי' (שם נ ז). — שערי צדק, שער שהצדיקים יבואו בו: פתחו לי שער צֶדֶק אבא בם אודה יה (תהל' קיח יט).4 — ובתו"מ: אינו יוצא ידי עולמו עד שיורהו צדק בהוראתו (ספרי דבר' קמד). הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת והצדק (ברכה לפני קריאת ההפטרה, סופר' יג ט). האל הנאמן האומר ועושה מדבר ומקיים כי כל דבריו אמת וצדק (ברכה אחר ההפטרה, שם שם י). יודע היה צדקן של אחיו (ר"ש בר נחמן, מד"ר בראש' צג). ולא היה לו (לאבנר) לענות והיה כאילם ולא הודה בצדקו של דוד וכו' נעשית כאילם ולא אמרת צדק שלי (מדר' שוח"ט תהל' נח). אמר להם דוד, בצדק רדפתם אחרי שהתורה אמרה צדק צדק תרדוף, או בצדק שפטתם אותי שהתורה אמרה בצדק תשפוט עמיתך (שם שם). — *מְשִׁיחַ צֶדֶק , כנוי למשיחו של אלהים: שעתידים אבות העולם לעמוד בניסן ואומרים לו, אפרים משיח צדקנו אף על פי שאנו אבותיך אתה גדול ממנו (פסיק' רב', שוש אשיש, קסג). — ובתפלה: כדבר האמור בשירי עזך על ידי דוד משיח צדקך (קדושה, שחרית שבת). משיח צדקך אמר לפניך שגיאות מי יבין וכו' (סליח'). — גֵּר צֶדֶק : נבוזראדן גר צדק היה (גיט' נז:). — ובתפלה: על הצדיקים ועל החסידים וכו' ועל גרי הצדק ועלינו יהמו נא רחמיך (תפלת י"ח). — ובסהמ"א: וטוב מלא וכו' וצדק שלם לא מנֻתח וכו' וגבורה לחשוב כקש תותח ושאר הטובות והתשועות וההצלחות תהיינה לאלוף האדיר ולאחיו החשובים וכו' (מכתב רב שרירא גאון, Texts a. Stud. I, מן, עמ' 93). והפילוסוף הידוע ליונים אמר והצדק שהוא היושר הוא מחזק השלמיות כלם (רש"ט פלקירא, אגרת החלום ב א, JQR NS I, עמ' 186). ומנין ששאלת גירי הצדק קרויה תפלה וכו' (ר"י אלנקאוה, מנורת המאור ב, 133). וצדק זו תפלה (שם שם 141). הבט ימין וראה הצדק והמשפט במלך הדבורים אפי בלע"ז מכלכל כל דבריו במשפט (ר"י"א מודינה, צמח צדיק כ). — ואמר הפיטן: צדקו וכיזבו כותבים ומניחים ומעלים לחשבון (פיוטים לר"ש החבר, גנזי שכטר ג, 115). — °כהן צֶדֶק , נהוג בסהמ"א וגם בר"ת כ"ץ, וגם כשם פרטי. — *הֵן צֶדֶק , לאו צדק, דבור אמתי הן או לאו5: אם כן למה נאמר והין צדק יהיה לך, לאו צדק והן צדק (ר' יוסי בר' יהודה, ספרא ויס, קדושים פרק ח). אמר ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו חוזר בו, קם ר' יוסי עם ר' יעקב בר זבדי א"ל ההן לאו צדק והין צדק, אמר בשעה שאמר הין של צדק היה (ירוש' שביע' י ז). שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק (ב"מ מט.). — ובסהמ"א: כל אחד ואחד יפרע בתיבה על הן צדקו מכל נכסיו משאיו ומתניו (שו"ת שמש צדקה, חו"מ ג). — °ובסימן לאותיות שלא תבאנה כשמושיות אלא כאותיות השרש בלבד: טח6 ספק גזע צדק (מנחם, מחב', 1).