פ"ע, צָדְקָה, צָדַקְתִּי, צָדַקְתָּ, צָדְקוּ, אֶצְדַּק, -דָּק, תִּצְדַּק, -דָּק, יִצְדַּק, -דָּק, יִצְדְּקוּ, -דָּקוּ, תִּצְדַּקְנָה, —  א) היה לו הַצֶּדֶק, recht haben; avoir raison; to be right, —  צָדַק מִפְּלוֹנִי, היה לו הַצֶּדֶק נגד פלוני, יותר מלפלוני: ויכר יהודה ויאמר צָדְקָה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני בראש' לח כו. —  וסתם צָדַק: לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען תִּצְדַּק בדברך תזכה בשפטך תהל' נא ו. —  ב) היתה הָאֱמֶת כמו שהוא דבר, במה שהוא עשה: מי בהם יגיד זאת וראשנות ישמיענו יתנו עדיהם וְיִצְדָּקוּ וישמעו ויאמרו אמת ישע' מג ט. אך אמרת באזני וקול מלין אשמע זך אני בלי פשע וכו' הן תנואות עלי ימצא וכו' הן זאת לא צָדַקְתָּ אענך איוב לג ח-יב. —  ג) היה צַדִּיק, הלך בדרך הַצֶּדֶק וְהַיֹּשֶׁר, gerecht sein; étre juste; to be just: אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני אם אֶצְדַּק פי ירשיעני תם אני ויעקשני שם ט יט-כ. אם רשעתי אללי לי וְצָדַקְתִּי לא אשא ראשי שם י יה. מה אנוש כי יזכה וכי יצְדַּק ילוד אשה שם יה יד. החפץ לשדי כי תִצְדַּק ואם בצע כי תתם דרכיך שם כב ג. כי אמר איוב צָדַקְתִּי ואל הסיר משפטי שם לד ה.  וְצָדַק מפלוני, היה יותר צַדִּיק: גם את שאי כלמתך אשר פללת לאחותך בחטאתיך אשר התעבת מהן תִּצְדַּקְנָה ממך יחזק' יו נב. — צָדק עם פלוני, היה צדיק לעמת פלוני: ומה יִצְדַּק אנוש עם אל ומה יזכה ילוד אשה איוב כד ד. —  ודבר מפשט, רוחני, צָדָק המשפט, נעשה בצדק וביֹשר: משפטי יי' אמת צָדְקוּ יחדו תהל' יט י. —  ד) הוכיח כי צָדַק: הזכירני נשפטה יחד  ספר אתה למען תִּצְדַּק ישע' מג כו. הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יִצְדַּק איוב יא ב. —  צָדַק לפני פלוני: ואל תבוא במשפט את עבדך כי לא יִצְדַּק לפניך כל חי תהל' קמג ב. —  צדק בפלוני, ע"י פלוני, בכחו, בעזרתו: ביי' יִצְדְּקוּ1 ויתהללו כל זרע ישראל ישע' מה כה. —  ובתו"מ: יכול אם צדק בדינך יצדק בדיני ת"ל כי לא אצדיק רשע ירוש' סנה' ד ג. —  ואמר הפיטן: אנוש איך יצדק פני יוצרו והכל גלוי לו תעלומו וסתרו ר"א קליר, אנוש איך יצדק, מוס' יוה"כ. —  °ובמשמ' חשב מחשבה נכונה, כִּוֵן לאמת, היה נכון ואמת, ובינ' פוֹעֵ', צוֹדֵק: והמסופר הצודק המקובל כבר אִמת אצלנו היעודים ר"י א"ת, כוזרי ה יד. והגזירות שהם מאלו המפורסמות אין הם צודקות בכל ולא מכזבות בכל רש"ט פלקירא, ראשית אמונה א, 12. כל משפט שיחזור נשואו לנושאו ונושאו לנשואו אם נשאר צודק כמה שהיה קראנו אותו הפוך המשפט או משפט מהופך ר"מ א"ת, מלות ההגיון ה. כי בזה יוכנו לנו הקדמות רבות בדרוש דרוש מאלו הדרושים ויקל לנו לברור הצודק מהם מהבלתי צודק רלב"ג, מלחמ' ה', הקד'. מכל זה נתברר על כמה אופני' יצדק אמרנו שכל הפועל מנחת קנאות קופמן, 66. אמנם (ההקדמה) הגדולה וכו' היא צודקת הנה הקטנה וכו' היא הכוזבת אמו"ר לראב"ד א ז, 37. הנה היות הגשם אם נח ואם מתנועע יצדק בגשם טבעי אבל בגשם נעדר מקבל טבע לא יצדקו עליו תנועה ומנוחה טבעית כמו שלא יצדקו על האבן ראות ועורון ר"ח קרשקש, אור ה' ג א ג. אמנם לטענות החולק נשוב שגם שיצדק במוחלט שלא יתהוה דבר מלא דבר, מכל מקום לא יצדק אמרנו שלא יתהוה דבר כי אם מדבר אחר וכו' ר"ע ספורנו, אור עמים, יז:. כי על כל דבר יצדק בהכרח אחת משתים אם שימצא ואם שלא ימצא שם, כח:. ומזה יתחייב שלא יצדק שם אדם על כלם זולתי בשתוף השם בלבד שם, מג.. שראשוני המדקדקים הוכיחו בראיות צודקות שזה הבנין רצוני הפעל המרובע לא הונח כי אם בגזרות שלא היה איפשר להשתמש בהן הכתוב בפעל הדגוש וכו' ואמתו עוד הסברא הזאת בטענה אחרת והיא גם כן צודקת ר"ד יחיא, לשון למודים ב ב. אמרנו כי אם א"ס וסבה הראשונה הוא האחד הפשוט המתעלה למעלה על כל שכל ורצון לא יצדקו בו השכלה ומושכלים רצון ורצויים שער השמים לר"א אירירא, ה א, לז:. ותמיד היה מתרעם הר' יעקב רוביו כי החשבונות שהיה שולח לו הר' משה הנזכר לא היו צודקות שו"ת מוהרש"ם נח.

—  נִפע', נִצְדַּק, —  נצדק דבר, הושב לו צדקו, נתברר צדקו: עד ערב בקר אלפים ושלש מאות וְנִצְדַּק קדש דני' ח יד. —  ואמר הפיטן: הצופה לרשע וחפץ בהצדקו2 האוחז ביד, מוסף ר"ה.

—  פִע', צִדְּקָה, תְּצַדְּקִי, צַדְּקֶךָּ, צַדְּקוֹ, צַדֶּקְתֵּךְ, —  צִדֵּק נפשו עשה את עצמו צַדִּיק: צִדְּקָה נפשה משכה ישראל מבגדה יהודה ירמ' ג יא. —  צִדֵּק את פלוני, גרם שיהיה פלוני צדיק, שֶׁיֵרָאֶה צדיק: ושמרון כחצי חטאתיך לא חטאה ותרבי את תועבתיך מהנה וַתְּצַדְּקִי את אחותך בכל תועבתיך אשר עשית וכו' וגם את בושי ושאי כלמתך  בְּצַדֶּקְתֵּךְ אחותך יחזק' יו נא-נב. — ובמשמ' אמר שהוא צדיק: באיוב חרה אפו על צַדְּקוֹ נפשו מאלהים (איוב לב ב). —  ובמשמ' הִצְדִּיק: אם יש מלין השיבני דבר כי חפצתי צַדְּקֶךָּ שם לג לב. —  ובתו"מ: אף מי שהתקין את התפילה הזאת על הסדר התקינה וכו' שפטתנו בצדק הכנע קמינו, הכנעת קמינו צדקינו במשפט, צידקתנו בנה ביתך ושמע עתירתנו ורצינו בתוכו בשם ריב"ל, ירוש' ברכ' ב ד. אם את רואה הדין שיוצא לאמיתו חקריהו ואם לאו צדקיהו3 שם סנה' ד א. א"ל הקב"ה לאברהם אהבת צדק ותשנא רשע, אהבת לצדק את בריותי, ותשנא רשע, מאנת לחייבן מד"ר בראש' מט. מי גרם לישעיה לבא לכל השבח הזה על שצידק את ישראל ולימד עליהם זכות פסיק' רב', אנכי אנכי, קנא.. — *צִדֵּק עליו את הדין, את מדת הדין, הודה ואמר שהדין דין צדק: כיון ששמע אהרן כך צדק עליו את הדין שתק וכו', אברהם צידק עליו את הדין שנאמר ואנכי עפר ואפר, יעקב צידק עליו את הדין שנאמר קטנתי מכל החסדים וכו', דוד צידק עליו את הדין שנאמר הבאישו נמקו חבורותי מפני איולתי וכו', ויעשו כדבר משה, צידקו עליהם את הדין ושתקו ספרא ויס, שמיני, מכי' דמילואים. כוונו שלשתן את לבן וצדקו עליהם את הדין ספרי דבר' שז. צדקיהו שצידק עליו מדת הדין ירוש' שקל' ו א. צדק הדין עליך והוציא עצמך מן התרעומת דא"ז ג. אמר (משה) הואיל ומן השם הוא צריך אני לצדק עלי את הדין ר' מאיר, מד"ר דבר' יא. —  *צִדֵּק את הדין במשמ' שפט בצדק: צדק את הדין4 ואח"כ חתכהו ריש לקיש, סנה' ז:. —  *צִדֵּק עם פלוני, עשה עמו צדקה וחסד: ולפועלי אתן צדק, זה הקב"ה שפעל טובות עם ישראל, וכדי ליתן להם פעולה טובה שכר שקיימו מצות אביהם לא ציום לחנות דגלים אלא כמצות אביהם, צידק עמהם שלא שנה הדבר שלא ליתן מחלוקת ביניהם מד"ר במד' ב. —  ובכלל במשמ' עשה צדקה ומשפט, עשה מעשים צודקים: צדק משלך ותן לו ריש לקיש, ב"ב פח:. —  *צִדֵּק את המאזנים והמשקלות, עשה שיהיו מאזני צֶדֶק: צדק את המאזנים יפה וכו' צדק את המשקלות יפה וכו' צדק את האיפות יפה וכו' צדק את ההין יפה ספרא ויס, קדושים פרק ח. — ובסהמ"א במקור נדפס 'ובתו"מ': שבנו אל יוצרנו וצדקנו משפטיו והודינו לפניו על כל מדותיו מכתב רב נחמ' גאון, Texts a. Stud. I, מן, 80. שהיו לו עשרה בנים ומתו בחייו וצידק דין יוצרו מכתב רב שמואל בר חפני גאון, שם שם, 161. מצות עשה לצדק המאזנים והמשקלות והמדות יפה יפה ולדקדק בחשבונן בשעת עשייתן רמב"ם, גניבה ח א. שיהיו (השוטרים) מחזרין על החנויות ומצדקין את המאזנים ואת המדות ופוסקין את השערים שם שם כ. לצדק המאזנים והמשקלות והמדות וליישר אותם רא"ה, חנוך, מצוה רנט. —  °צִדֵּק את הדבר, אִשֵּׁר אותו, קִיְּמוֹ: שנשבע על דבר ידוע שאין בו ספק לאדם שהוא כן וכו' שזה הדבר אין בו ספק לאדם שלם כדי לצדק הדבר בשבועה רמב"ם, שבועות א ה.

—  הִפע', הִצְדִּיקוּ, מַצְדִּיק, הַצְדִּיק, הַצְדִּיקוּ, אַצְדִּיק, יַצְדִּיק, הִצְדַּקְתִּיו, מַצְדִּיקִי, מַצְדִּיקֵי. —  א) הִצְדִּיק את פלוני, אמר שלו הצדק, שהוא הצדיק, בריב בין שנים וכיוצא בזה: ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אַצְדִּיק רשע שמות כג ז. כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום וְהִצְדִּיקוּ את הצדיק והרשיעו את הרשע דבר' כה א. ויאמר אבשלום מי ישמני שפט בארץ ועלי יבוא כל איש אשר יהיה לו ריב ומשפט וְהִצְדַּקְתִּיו ש"ב יב ד. ושפטת את עבדיך להרשיע  רשע לתת דרכו בראשו וּלְהַצְדִּיק צדיק לתת לו כצדקתו מ"א ח לב. מַצְדִּיקֵי רשע עקב שחד ישע' ה כג. קרוב מַצְדִּיקִי מי יריב אתי שם נ ח. שפטו דל ויתום עני ורש הַצְדִּיקוּ תהל' פב ג. מַצְדִּיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יי' גם שניהם משלי יז יה. חלילה לי אם אַצְדִּיק אתכם איוב כז ה. —  ב) הִצְדִּיק את פלוני, עשה אותו צַדִּיק: והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע וּמַצְדִּיקֵי הרבים ככוכבים דני' יב ג. —  ובתו"מ: משום דהצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע והיה אם בין הכות הרשע, אלא עדים שהרשיעו את הצדיק ואתו עידי אחריני והצדיקו את הצדיק דמעיקרא וכו' סנה' י.. לכשיקיץ אותו שנברא בדמותך באותה שעה אני בצדק אחזה פניך, באותה שעה אני מצדיקו מאותה הגזרה, באותה שעה הן האדם היה כאחד ממנו מד"ר בראש' כא. המקום הזה (ירושלם) מצדיק את יושביו שם שם מג. מקום שהצדקתים וקראתים אלהות שנאמר אני אמרתי אלהים אתם שמה הרשע, שמה הרשיעו ועשו את העגל והשתחוו לו שם ויקר' נ. —  *ובמשמ' האמין לפלוני: והיה שלמה מחזר על הפתחים שלש שנים ואמר אני שלמה בן דוד אני קהלת וכו' הלך לישן אצל זקנה אחת והיה בוכה כל אותו הלילה, אמרה ליה למה את בוכה, אמר לה אני מתביש לומר לך, למה שאין את מצדקת אותי מד"ר שה"ש גרינהוט ג ז-ח, כט:. —  *הִצְדִּיק עליו את הדין, כמו צִדֵּק עליו את הדין: ולמודים צדיקים שמצדיקים עליהם את הדין אברהם צידק עליו את הדין וכו' ספרא ויס, שמיני, מכי' דמילואים. הן יושבין וקורין והוא (האבל) יושב ודומם, הם עומדין ומתפללין והוא עומד ומצדיק עליו את הדין ברכ' יט.. בשעת פטירתו של אדם לבית עולמו כל מעשיו נפרטין לפניו וכו' ואומרים לו חתום וחותם וכו' ולא עוד אלא שמצדיק עליו את הדין ואומר להם יפה דנתוני תענ' יא.. —  *ובמשמ' דנים דין צדק, מדקדקים בו: כל המצדיק את עצמו מלמטה מצדיקין עליו הדין מלמעלה ר' יוחנן שם ח.. א"ל (נבוכדנאצר לצדקיהו) יה יצדיק עליך את הדין הורי' יא:. ועי' פִע'. —  *הִצְדִּיק את פלוני, נהג בו מנהג של צדקה: עני ורש הצדיקו, הצדיקהו במתנותיו ר"ש בר נחמן, ירוש' פאה סוף פרק ד. —  ובסהמ"א: הצדקת לחכמים והודית שהן כדבריהם מאמר על עבור שנים נגד רסע"ג, גנזי שכטר ב, 457. בין מחצות מצדיקי הרבים ובראש בני עליה הוא מסב מכתב אל רב האי גאון, Texts. Stud. I, מן, 138. ולא נסה הב"ה אותך אלא על שהיית מצדיק עצמך ועובר על דברי חבריך בראשית רבתי, אלבק, 146. שהם מצדיקים הצדיקים ומכזבים הכוזבים ממה שמבטל העמידה ומקיים האמתות ר"י א"ת, או"ד א, והדעת השנים עשר. —  ואמר הפיטן: הצדיק ילדיהם אם נגדך תרשיע ובשר נא כי רציתם ונשאת חטאתם רמב"ע, חרדים לבית תפלתם, פזמון ליוה"כ, תשלום אבודרהם. —  °משמ' אִשֵׁר, הוכיח שהדבר צודק: והר' ברוך הנ"ל השיב שאין עליו להצדיק החשבונות תשו' מהר"י קולון כג. —  °ובמשמ' עשה את הדבר צודק ונכון: תמצא בשירה הזאת כי בעבור המשקל נדחקו האותיות והוצרך בהרבה מקומות להאריך ולהוסיף אותיות כדי להצדיק המשקל והנגון ובמקומות הוצרך לחסר אות או אותיות ג"כ מפני זה ר"י אברבנאל עה"ת, בשלח, ואחרי שידענו. —  הִצְדִּיק במשמ' הצדיק את הדין, קרא צדוק הדין: ובמעשה הגאונים זצ"ל מצאתי בחנוכה לא הצדיקו ולא הספידו שבלי הלקט, חנוכה קצב. —  °ובמשמ' בעל שכל, מְדַבֵּר: ואעפ"י שאפשר לומר שהאחת הוא צורת הגוף זולתי במה שהוא גוף חי מתנפש והאחרת היא צורה אנושית במה שהוא חי מצדיק ולפ"ז לא יהיו ב' צורת עצמית מצד אחד ר' הלל מוירונה, תגמ' הנפש א, ציון ו, יד.

—  הִתפ', נִצְטַדָּק, —  הִצְטַדֵּק פלוני, בקש שיודו בְצִדְקוֹ התאמץ להראות צדקו, sich rechtfertigen; s'excuser; to excuse oneself: ויאמר יהודה (ליוסף אחרי שנמצא הגביע הגנוב ביד בנימין) מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נִצְטַדָּק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו בראש' מד יו. —  ואמר בן סירא: אל תצטדק לפני אל ופני מלך אל תתבונן ב"ס גני' ז ה. — ובסהמ"א: להיות וכו' על כל מי אשר יבקש ממנו דבר או יתאונן אתו או יצטדק אתו  תעודה ממצרים, Texts a. Stud. I, מן, 382. — °ובמשמ' יצא זכאי וצדיק בדין: ואעפ"י שאינו צדיק שלא נצטדק בבית דין  מכל מקום נקי הוא מדין מיתה וכו' וזה צדיק הוא שנצטדק בבית דין רש"י, שמות כג ז. —  ואמר הפיטן: כך קריביך יחזקו בך רחומיך יצטדקו בך שוחריך יחשוקו ראב"ע, בך אומץ, איגר 241.

—  פֻע', בינ' *מֻצְדָּק, מצודק, —  שנמצא צוֹדֵק: ויסלף דברי צדיקים, שונא דברים המצודקים הנאמרים בסיני מכי' משפטים כ. —  ובסהמ"א: דברי צדיקים דברים המצודקים, משפטי אמת רש"י, שמות כג ח. וניתנו (הכחות החמריים) לצורך קיום הגוף בטבע ושישתמש בהם האדם במדה משוערת ומצודקת ר' הלל מוירונא, תגמ' הנפש, מח.. ולשמור מצותיו על אמתתן כפי דיניהם המצודקים כי לכך נוצרנו הקד' גידולי תרומה. —  °מדות ומשקלות מְצֻדָּקוֹת: צריך שיהו המדות והמשקלות ישרות מצודקות ולא ירמה בהן טוחו"מ רלא. —  °צַדִּיק מְצֻדָּק,  צדיק גמור: ברעה אשר אתם עושים אשר הרגתם צדיקים מצודקים5 יוסיפון פרק פה.

—  הָפע', *הָצְדַּק, בינ' מוצדק, —  מֻצְדָּק לעבדות, ראוי להיות עבד: עבדא דנן מוצדק לעבדו6 ופטור ועטיר מן חרורי וכו' רב יהודה, נוסח ארמי של שטר מכירת עבד, גיט' פו.. —  °הֻצְדַּק, היה הדבר צודק ונכון: קשה איך יוצדק להכיר הרגשת המאכל ע"י ראיה ר"ח בן עטר, אוה"ח על התורה, בראש' ג, ותרא האשה כי טוב.