א. צָמַר

° 1, קל לא נמצא, ועי'  צָמוּר.

— נִפע', °נִצְמַר, — היה בעל צַמֶּרֶת גבֹהה, ואמר המשורר : נפל ברוש על בין עבותים גבהה קומת מעפותיו אשר נצמרו (רשב"ג, בימי יקותיאל, דוקס יח; ברודי, 16).



1 פעל משני, נגזר מן צַמֶּרֶת .

חיפוש במילון:
ערכים קשורים