1, ש"נ, צַמַּרְתּוֹ, —  צמרת האילן, האמיר העליון שלו,  Wipfel d. Baumes; cime, sommet; tree top: בא אל הלבנון ויקח את צַמֶּרֶת הארז (יחזק' יז ג). ולקחתי אני מִצַמֶּרֶת הארז הרמה ונתתי מראש ינקותיו רך אקטף ושתלתי אני על הר גבוה ותלול (שם שם כב). ארז בלבנון יפה ענף וחרש מצל וגבה קומה ובין עבתים היתה צַמַּרְתוֹ (שם לא ג). יען אשר גבהת בקומה ויתן צַמַּרתּוֹ אל בין עבותים (שם שם י). —  ובסהמ"א בהשאלה: תמר תקח מן ההדורים צבי תפארתם ומהמעלות הרמות צמרתם (עמנו', מחב' ב, 14). —  ואמר המליץ: על העץ באאבאב יאמר בצדק כי הוא היותר גדול מכל עצי ד' אשר נטע בתבל ארצה לא רק בעבור קומתו לבד כ"א גם בעבור צמרתו כי רמה וכי רבה היא (ר"ש בלוך, שבילי עולם, א, ד).