א. קוּף

* 1, קל לא נמצא.

— הִפע', *הֵקִיף, — הֶאֱמִין, הֵקִיף המוכר ללוקח, נתן בהקפה, נתן סחורה על מנת לקבל את התמורה אחר זמן, auf Kredit geben; vendre à credit; to give on credit: הכל נתון בערבון ומצודה פרוסה על כל החיים, החנות פתוחה והחנוני מקיף והפנקס פתוח והיד כותבת וכל הרוצה ללוות יבא וילוה וכו' (ר' עקיבא, אב' ג טז). חנוני (נאמן) על פינקסו לא במקיף אמרו שהוא אומר לו כתבת בזה מחוק בזה (ירוש' שבוע' ז ה). גנב והקיף וכו', גנב ופרע חובו, גנב ופרע בהקיפו וכו' משלם תשלומי ד' וה' (ת"ר, ב"ק עט.). — ובהשאלה: אין מקיפין בחילול השם אחד שוגג ואחד מזיד, מאי אין מקיפין, אמר מר זוטרא שאין עושין לו כחנווני, המקיף לאדם פעמים רבות וגובה כל הקפותיו יחד, אין עושין כך מלמעלה למחללי השם אלא נפרעין מיד (רש"י, שם שם). גנב ופרע בהקיפו, שהקיפו חבירו פרקמטיא באשראי ופרע לו בהמה זו (הוא, ב"ק עט.). והנה החנווני מקיף וכותב כל הקפותיו של בעל הבית עד לאחר חדש ימים (דרך ישרה, שער התוכחות). — °והֵקִיף הלוקח מן המוכר, לקח ממנו בהקפה: ומחלוקות רבות באות עליו, מחמת ששכח תלמודו או הקפות שמקיף מחנונין לסעודותיו (רש"י, פסח' מט.). ויש דברים אחרים שהן בכלל חילול השם וכו' בגון שלקח ואינו נותן דמי המקח לאלתר, והוא שיש לו, ונמצאו המוכרים תובעין והוא מקיפן2 (רמב"ם, יסודי התורה ה יא). ומותר לחנוני לחלק קליות ואגוזים לתינוקות ולשפחות כדי להרגילן לבא אצלו ופוחת משער שבשוק כדי להרבות במקיפין ממנו ואין בני השוק יכולין לעכב עליו (הוא, מכירה יח ד). ואדם שהקיף מן הגוי אי חייב עבור בגד ותבואה (מהר"מ מרוטנבורג, שערי תשובה קלב). מעשה היה בראובן שאמר לשמעון הקף לי בגדים מן העובד כוכבים וכן עשה, לאחר זמן נתן ראובן המעות לשמעון ליתן להעובד כוכבים וכו' (מרדכי, ב"ק סי' קסח). 



1 [נהגו לגזר את הצורות המובאות לקמן מן נקף, ולנקד הִקִּיף ואף הַקָּפָה (ועי' ובהערה שם), אך לשון אשור ובבל (שנקראה בפי דובריה לשון אכד) שנתגלתה אך מן המאה הי"ט ואילך, מראה לנו במשמ' שבתו"מ את השרש קוף, וממנו שם קָפֻ — האמין, קַפֻ, קָפָנֻ — פקיד, קַפְתֻ, אַקָפֻ — הקפה, מלוה (בלי רבית), אַנַ קַפְתִ — בהקפה, ועל כן גם בעבר' הנכון הֵקִיף, הֲקָפָה במשמ' זו.] 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים