*, ש"ז, מ"ר נְקָפִים, — מכה, חבורה Verwundungen; blessures; bruises: ותחת חגורה נקפה מקום שהיו חגורות (בנות ישראל) בצילצול נעשה נקפים נקפים (רבה בר עולא, שבת סב:). — ובהשאלה הכאת הלב, פקפוק: אודה ה' בכל לבי ביצר טוב וביצר הרע שלא יהיו בלבי נקפים1 (מדר' תהל' ט ב).