רֻם, ש"ז1 — תכונת הדבר הרם, גֹּבַהּ: שמים לָרוּם וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר (משלי כה ג). — ורוּם, רוּם לב, רוּם עינים, במשמ' גֹּבַהּ לב ועינים, גאוה: עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים (ישע' ב יא). אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רוּם עיניו (שם י יב). גבהו וגאונו וגאותו ורֻם לבו (ירמ' מח כט). רוּם עינים ורחב לב2 נר רשעים חטאת (משלי כא ד). — ובתו"מ3: לא יפתח אדם מחצב תחילה לתוך שדהו עד שיהיו בו שלש מורביות שהם שלש על שלש על רום שלש, שיעורן עשרים ושבעה אבנים (שביע' ג ה). טרקלין עשר על עשר רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו (ב"ב ז ד). והכוכין ארכן ארבע אמות ורומן ז' ורחבן ז' (שם שם ח). ושתים עשרה מעלות היו שם, רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה (מדות ב ג). ההיכל מאה על מאה על רום מאה (שם ד ו). טפח על טפח על רום טפח מרובע מביא את הטומאה וחוצץ בפני הטומאה (אהל' ג ז). הטומאה בכותל ומקומה טפח על טפח על רום טפח (שם ז א). שירי המאור רום אצבעיים על רוחב הגודל (שם יג א). המניח זיתיו בגג לגרגרם אפילו הם רום אמה אינן מוכשרין (טהר' ט ו). מעין היוצא מן התנור וירד וטבל בתוכו הוא טהור וידיו טמאות ואם היו על גביו רום ידיו אף ידיו טהורות (מקוא' ו ו). נפרצו זה בתוך זה על רום כקליפת השום ועל רוחב כשפופרת הנוד (שם שם ט). חבית ששקעה לתוך בור של יין ונגע בה טבול יום וכו' ר' יוחנן בן נורי אומר אפי' על גבה רום קומה ונגע כנגד פיה הבור (טבו"י ב ו). עלו ומצאו עליו (על הלל) רום שלש אמות שלג (יומא לה:). — ובסהמ"א: כי לא מגובה לבי ולא מרום עיני עשיתי זאת (יוסיפון, גיצבורג, נה). שבתאי גבה רומו כב מעלות ממזל קשת וכו' צדק גבה רומו כב מעלות בבתולה (ראב"ח הנשיא, חשבון המהלכות שער יז, כ"י בריט' מוז'). ואם אוציא בחגורה אלכסון גחמהד וכו' תהיה נקודת ח ממנה היא שאקרא אותו מקום רום החמה (ר' יצחק הישראלי, יסוד עולם ג א, לט.). — ואמר המשורר: כן, ענה הארי את רֻם העינים, אין כמוך לקרוא בכח, מראש הרים לצרוח (יל"ג, האריה והחמור, משלי יהודה א יא, 23). — °וכמו א. רוֹם, ואמר הפיטן: רצוי הזיות טבל והצליף בנין רום4 מעלה אחת ומטה שבע (משולם בר קלונימוס, אמיץ כח, עבודת יוה"כ). — °ובחכמת הלשון, רוּם התנועות והטעמים, היותם מורמים בנעימה: עיקר תולדותם (של התנועות), על שלשה דרכים, דרך הרום אוֹ אוּ, ודרך נצב אָ אַ אֶ, ודרך שחיה אַ אִ (הורית הקורא, דרנבורג, 56). והטעמים השרים נחלקים לשלשה חלקים, מהן דרך גובה ומהן דרך רום5 ומהן דרך שחייה וכו' ודרך רום נכנס תחתיו ששה והם זרקה לגרמיה רביע תביר טפחה סלוק (שם, 75).
1 [רק ענין של הרגשה הוא לקבע בכל מקום, אם לפנינו שם עצם או מקור של הפעל. בסהמ"א קשה להבדיל אף בין רוֹם ורוּם במשמ' זו.]
2 [במקום זה בא רום עינים ורחב לב לשבח, האלהים, שרמו עיניו ורחב לבו באמת, עי' א. רָחָב, הערות.]
3 [גם בארמ': שכת לו עומקא ורומא (ב"ב ד ב).]
4 [עפ"י לשון המשנה (מדות ב ג), כמובא לעיל במשמ' אחרת.]
5 [בספר נקוד לר"י חיוג: עלוי (שלשה ספרי דקדוק הוצ' נוט, 128).]