1, פ"ע, — רָר בשרו של אדם, הוריד אברו רִיר ומֻגְלָה בזובו, eitern; suppurer; to suppurate: וזאת תהיה טמאתו בזובו רָר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טמאתו הוא (ויקר' יה ג). — ואמר הפיטן: יירפא רור ריטפושינו, ייקרא קץ קריבתינו (ינאי, יתום תאל, קרוב' ויקרא, זולאי, קנג).