*,  רַמַּי, תוש"ז, — מי שדרכו לרמות, Betrüger,   betrügerisch; trompeur; swindler: הנותן לפונדקית מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל ממנה מפני שחשודה לחלוף, א"ר יוסי, אין אנו אחראין לרמאים (דמאי ג ה). מי שאבד ממנו חותמו ממתינין לו עד הערב וכו' ושם היום כתוב עליהן מפני הרמאין (שקל' ה ה).  והרמאי אף על פי שאמר סימניה לא יתן לו שנאמר עד דרוש אחיך אותו, עד שתדרוש את אחיך אם רמאי הוא אם אינו רמאי (ב"מ ב ז).  שנים שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה מאתים וכו' נותן לזה מנה ולזה מנה והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו, א"ר יוסי, אם כן מה הפסיד הרמאי (שם ג ד).  בעל חוב בבינונית מפני הרמאין שלא יהא כל אחד ואחד נותן עיניו בשדה חבירו יפה (תוספת' כתוב' יב ב). משרבו הרמאין התקינו שיהא זה נותן סימניה ומביא ראיה שאינו רמאי (שם ב"מ ב טז).  אוי לי אם אומר וכו' עכשיו מלמד אני את הרמאין לרמות (ריב"ז, שם כלים ב"מ ז ט).  והוה תמן חד רבהון רמייא, חס ליה דלא הוה רמאי אלא שהיה מרמה במצוות והוה חמי כמה דציבורא פסק והוא פסק לקבליה (ירוש' הור' ג ז).  בואו ונחזיק טובה לרמאין שאילמלא הן היינו חוטאין בכל יום (שאנו מעלימים עין מן העניים) (ר' אלעזר, כתוב' סח.).  לא יחרוך רמיה צידו, לא יחיה ולא יאריך ימים צייד הרמאי (בשם ר"א בן עזריה, ע"ז יט:).  ארמי וכו' בא ללמדך אביה (של רבקה) רמאי ואחיה רמאי (ר' יצחק, מד"ר בראש' סג).  בגין דאנא ידע דאנשי מקומך רמאין לפיכך אני מברר עסקי עמך (שם שם ע).