ב. רָמָה

1, קל לא נמצא.

— פִע', רִמָּה, רִמָּנִי, רִמִּיתָנִי, רִמִּיתִנִי, רִמּוּנִי, רִמִּיתֶם, רַמּוֹתַנִי, —  רִמָּה אדם את רעהו, בגד בו, שקר בו, täuschen, betrügen, verraten; décevoir, tromper, trahir; to deceive, cheat, betray: מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רִמִּיתָנִי (בראש' כט כה). למה רִמִּיתֶם אתנו לאמר רחוקים אנחנו מכם מאד ואתם בקרבנו ישבים (יהוש' ט כב). למה ככה רִמִּיתָנִי ותשלחי את איבי וימלט (ש"א יט יז). למה רִמִּיתָנִי ואתה שאול (שם כח יב). כן איש רִמָּה את רעהו ואמר הלא משחק אני (משלי כו יט). קראתי למאהבי המה רִמּוּנִי (איכ' א יט). — וְרִמָּה את האיש לצריו, הסגיר אותו להם: אם לשלום באתם אלי לעזרני יהיה לי עליכם לבב ליחד ואם לְרַמּוֹתַנִי2 לצרי בלא חמס בכפי ירא אלהי אבותינו ויוכח (דהי"א יב יז). —  ובתו"מ: לא יתנה (את המטבע) לא לחרם ולא להרג מפני שמרמין בה את האחרים (ירוש' ב"מ ד ד). חס ליה דלא היה רמאי אלא שהיה מרמה במצוות3 והוה חמי כמה דציבורא פסק והוא פסיק לקבליה (שם הורי' ג ז). אמר הקב"ה ליהודה, אתה רמית באביך4 בגדי עיזים, חייך שתמר מרמה בך5 בגדי עזים (בשם ריש לקיש, מד"ר בראש' פה). כיון שראה אבינו יעקב מעשים שרימת לאה באחותה נתן דעתו לגרשה (שם שם צו, הוצ' תיאודור־אלבק, 1241). — ואמר המשורר: אם הזמן יצחק לך אל תהי מאמין או אם יהי רוקד כי אתך רמה (רמב"ע, הענק ח, ברודי, שפד).

— פֻע', בינ' *מְרֻמֶּה, — דין מְרֻמֶּה: כתיב בצדק תשפוט עמיתך וכתיב צדק צדק תרדוף, הא כיצד, כאן בדין מרומה כאן בדין שאין מרומה6 (ריש לקיש, סנה' לב:). אם ראית את הדין מרומה חקרהו ואם ראית את הדין יוצא לאמיתו צדקהו7 (ר' חנינא, מד"ר דבר' ה). — ובסהמ"א: ובהראותי בראיות לא מרומות כי טובות הזמן ורעותיו מדומות והבוטחים בו נמשלו כבהמות (עמנו', מחב' א, הברמן, 36).



1 [משוים לשרש עברי זה באשור' רַמּוּ במשמ' היה רפה, ובבנין הדגוש רֻמּוּ, התיר כבלים, ומעין זה בערב' תַרַמַּי ترمى במשמ' היה רפה ומֻזנח. ויש (האופט, AJSL 20, עמ' 167) מי שמחבר פעל זה עם א. רָמַה.]

2 [ועי' א. רָטָה, הערה.]

3 [כך גם במד"ר דבר' ד' אך בתנחו', ראה ה: מרמה על כל המצות.]

4 [ילקו' שמע', בראש' קמה: לאביך.]

5 [ילקו' שמע', שם: לך.]

6 [עי' בהערה שאחר זו.]

7 [אמנם נולדו מימרות אלו מתוך טעות הבנה במאמר של ר' חנינא, שדבר על שָׂהֲדִין (ז"א עדים) מכוונין או מדֻמים (ז"א דומים, שוים), ולא על שֶׁהַדִּין מְדֻמֶּה, ומכאן הגרסא: דין מְרֻמֶּה. ועי' בהערה עמ' 5893. אין בעמ' זה (ערכים קטף-קטר) הערה קשורה לענין]

חיפוש במילון: