1, רֹמֵה, רוֹמֵי, פ"י, — זרק, ירה, werfen, schiessen; jeter, tirer; to throw, shoot: אשירה ליי' כי גאה גאה סוס ורוכבו רָמָה בים שמות יה א. — ובינ' רֹמֶה, רֹמֵה קשת, יורה בקשת:  מקול פרש ורֹמֵה קשת ברחת כל העיר ירמ' ד כט. בני אפרים נושקי רוֹמֵי קשת הפכו ביום קרב תהל' עח ט. —  ואמר הפיטן: ובן האמה בעתני אימה כי ביד רמה קשת רמה ר"י הלוי, יונה נשאתה, גאולה שבת לפני שבועות.