א. רָמַץ

*, פ"י, — רָמַץ את הדלעת, קלה אותה ברֶמֶץ, כדי למתק את טעמה1, רק בינ' פָעוּ' נק' רְמוּצָה, מין דלעת מרה שכדי לאכלה רומצים אותו תחלה1: ודלעת המצרי והרמוצה2 ופול מצרי והחרוב אינם כלאים זה בזה (כלא' א ב). ודלעת יונית עם המצרית והרמוצה2 אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה (שם שם ה). הנודר מן המבושל אסור במעשה קדרה רך ומותר בעבה ומותר בביצת טרמיטה ובדלעת הרמוצה (נדר' ו א). דלעת ארמית היא דלעת מצרית כלאים עם היוונית, כלאים עם הרמוצה (ירוש' כלא' א ב).



1 [כך לפי פרוש האמוראים בירוש', ואמנם אפשר שכונת המשנה למין דלעת, שמראה כמראה תשבץ ומשבצות, עפ"י לשון ת"א לתורה המתרגם משבצות זהב (שמות כח יא ועוד): מְרַמְּצָן דדהב. וקרוב לשמוש זה בעבר' ג. רָבַץ כלשון מַרְבִּיץ בפוך אבניך (ישע' נד יא)  ובערב' רַוְבַצַ  روبص , צרף כסף.]

2 [בירוש': והרמוצא, והרומצא.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים