*, רָמָץ, ש"ז, — אפר חם ולוהט, Aschenglut; braise de cendres; glowing ashes: איזו היא מכוה, נכוה בגחלת או ברמץ (נגע' ט א). אם נתנה על גבי הרמץ והרמץ מעמידו בידוע שאינו ככונס משקה וכו', אין הרמץ מעמידו כידוע שהוא ככונס משקה (ר' יוסי, תוספת' כלים ב"ק ז ג). אין טומנין ברמץ (ירוש' שבת ד א). נותנן ברמץ או נותן לתוכן חמין כל שהן (יהודה בן נקוסה, שם נדה ג ב). שמא יטמין ברמץ שיש בה גחלת (שבת לד:) אף לא שופתה ע"ג האור אלא שופתה ע"ג הרמץ (ר' יוסי, נדה מט:). — ובסהמ"א: הדא גומרא סכנה ונותנין עליה רומץ1 בשבת (ר"ח, ע"ז כח.). דוכן של חרס שיש לו בית קבול הקדירות והרמץ נתון בתוכו טהור משום כירה וטמא משום כלי קבול (רמב"ם, כלים טו יט). שהוא כבורח מן הרמץ אל האש (ר"ש א"ת, מו"נ א עו). שלא נהגו בגבולנו להטמין התרנגולת ברמץ כדי להסיר הנוצה (שו"ת תרומת הדשן קסח).