ב. רָפָא

קל לא נמצא במקרא.

— פִע', מְרַפֵּא, — רפא את הידים, עשה שירפו הידים, senken; baisser; to lower: ויאמרו השרים אל המלך יומת נא את האיש הזה כי על כן הוא מְרַפֵּא את ידי אנשי המלחמה (ירמ' לח ד). ועי' א. רָפָה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים