*, רָצְעָן, רוצען, ש"ז, — א) סנדלר העושה סנדלים וכלים אחרים מרצועות עור1, Schumacher, Riemer; cordonnier, ceinturier; shoemaker, strapmaker: שלש אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות וכו' ר' יהודה אומר אף הרצענים (פסח' ד ו). הרוצענין מכלבין במועד (ר' יוחנן, ירוש' מו"ק א ח). — ב) שליח בית דין או פדגוג המלקה ברצועה: משל לאחד שסרח בעיר, מסרוהו לרוצען2 וריצעו, היה קשה מן הרוצען, מסרוהו לבעל זמורה וחבטו, היה קשה וכו' (תוספת' סוט' טו ז). — ובסהמ"א: החייטים והרצענים שהם עניים ומתפרנסים בעמל ידיהם (תשו' הגאו', שערי תשובה סי' ריד). נימין הקשות שבצואר חזיר וכו' שבהן תופרין הרצענין (ערוך ערך מקשה). וסנדל שקושרין הרצענין בשעת עשייתן (רמב"ם, שבת י א). והדיוטות ראשי המטות, החיטים שופטים ורצענים דינים (שלמה בונפיד, פולמוס בנכבדי סרגוסה, קבץ על יד יד, טו). איש איש מלאכתו נא יהי חושב, מה טוב לרצענים שפוט מנעל אל חוטבי עצים דרוש חוטב (שמשון כהן מודון, קול מוסר, חותם המחבר).