°, ש"נ, —  א) שבירה: נגש אצל שעיר במרוצה, נתון לדחי מעתד לרציצה  (משולם בר קלונימוס, אשוחח נפלאותיך, עבודת יוה"כ, .Elbog., Stud. עמ' 130). ירעוך קדקד, ל' רציצה (רש"י, ירמ' ב טז). מות ירעם וכו' לשון רציצה (הוא, תהל' מט טו). רסיסים, ענין שבירה ורציצה (רד"ק, שרשים, רסס). —  ב) שה"פ מן התרוצץ: ויתרוצצו, על כרחך המקרא הזה אומר דרשני שסתם מה היא רציצה זו (רש"י, בראש' כה כב).