*, פ"י, — רצם העֻבָּר עֻבָּר אחר בבטן האם ועשאו סנדל, לחץ ומעך אותו ונטל צורתו, quetschen; écraser; to crush: אין סנדל אלא שרצמו חי ואינו יוצא עם החי אלא עם המת (רב יהודה, ירוש' נדה ג ד).

— נִפע', *נִרְצַם, — נרצם השפוד, נמעך בדבר ונתעקם: אחד סכין שנפגמה ואחד שפוד שנרצם1 ואחד גריפת תנור וכירים (ביצ' כח:). סנדל וכו' מתחילתו ולד הוא אלא שנרצם2 (ת"ר, נדה כה:).