ש"נ, רָשֶׁת, כנ' רִשְׁתִּי, רִשְׁתּוֹ, רִשְׁתָּם, — א) גרעיני תבואה וכדו' שהציד זורה ומפזר אותם על המלכדת כדי לפתות צפרים לבוא אליה, פתיון, שרגוג1, Köder; appât; bait: כי חנם מזרה הָרָשֶׁת בעיני כל בעל כנף2 (משלי א יז). — ב) שבכת חוטים וחבלים שצדים בהם צפרים או דגים, Netz; filet; net: יארב במסתר כאריה בסכה יארב לחטוף עני יחטף עני במשכו בְרִשְׁתּוֹ (תהל' י ט). עיני תמיד אל יי' כי הוא יוציא מֵרֶשֶׁת רגלי (שם כה יה). כי שלח בְּרֶשֶׁת ברגליו ועל שבכה יתהלך (איו' יח ח). — ובצרופים, פרש רשת על פלוני, ליד מעגל או לרגלי ההולך: ופרשתי את רִשְׁתִּי עליו ונתפש במצודתי (יחזק' יב יג). ופרשתי עליו רִשְׁתִּי ונתפש במצודתי שם יז כ.  ויפרשו עליו רִשְׁתָּם בשחתם נתפש (שם יט ח). ופרשתי עליך את רִשְׁתִּי בקהל עמים רבים והעלוך בחרמי (שם לב ג). כי פח הייתם למצפה וְרֶשֶׁת פרושה על תבור (הוש' ה א). אפרוש עליהם רִשְׁתִּי כעוף השמים אורידם (שם ז יב). טמנו גאים פח לי וחבלים פרשו רֶשֶׁת ליד מעגל מקשים שתו לי (תהל' קמ ו). גבר מחליק על רעהו רֶשֶׁת פורש על פעמיו (משלי כט ה). פרשת רֶשֶׁת לרגלי (איכה א יג). — וטמן רשת: טבעו גוים בשחת עשו בְּרֶשֶׁת זו טמנו נלכדה רגלם (תהל' ט יו). תוציאני מֵרֶשֶׁת זו טמנו לי (שם לא ה). כי חנם טמנו לי שחת רִשְׁתָּם חנם חפרו לנפשי תבאהו שואה לא ידע וְרִשְׁתּוֹ אשר טמן תלכדו (שם לה ז-ח). — והכין רשת:  רֶשֶׁת הכינו לפעמי (שם נז ז). — ומעשה רשת, דבר עשוי בצורת רשת: ועשית לו מכבר מעשה רֶשֶׁת נחשת ועשית על הרשת ארבע טבעת נחשת על ארבע קצותיו ונתתה אתה תחת כרכב המזבח מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח (שמות כז ד-ה). ויעש למזבח מכבר מעשה רֶשֶׁת נחשת (שם לח ד). — ואמר בן סירא: והיתה לך רשתה (של החכמה) מכון עז וחבלתה בגדי כתם עדי זהב עולה ומוסרתה פתיל תכלת (ב"ס גני' ו כט-ל). דע כי בין פחים תצעד ועל רשת תתהלך (שם ט יג). — ובתו"מ, גם מ"ר רשתות: הרשתות והמכמרות והמדף הפלצור ומצודות הסכרין טמאין (כלים כג ה). המים העולין וכו' במצודות וברשתות ובמכמרות אינן בכי יתן (מכשיר' ה ז). אמר להם (השועל לדגים) מפני מה אתם בורחים, אמרו לו מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם (ר' עקיבא, ברכ' סא:). — ובסהמ"א: ופירש ונפל בעצומיו חלכאים, ויפלו ברשתותיו הדלים (דונש על רסע"ג 28). קושרין ומתירין, שכל רשתות עשויות קשרים קשרים והן קשרי קיימא ופעמים שצריך ליטול חוטין מרשת זו ולהוסיף על זו ומתיר מכאן וקושר מכאן (רש"י, שבת עד:). מסב קלע, צורות רשתות וקליעות (הוא, יומא נד.). דברי גאוה רשתות הן לבעליהן (ספר חסידים תתשלז, 288). — ואמר הפיטן: זדים עורכי חניתות חגורי חרבות וקשתות טרפו במכמורי רשתות יין החמה לשתות (שמעון בן יצחק, אויבים, קרוב' ז פסח). — ואמר המשורר: ורשת השחיתות המחישות אלי שחת עלי ראשי נתונה (ר"ש הנגיד, התזכיר, בן תהלים, הברמן ב, 77). הלא הנה אותות, לרגלם כרשתות (רשב"ג, תחלת החכמה, ביאליק-רבניצקי א, 71). לחנו נפלו עופות ומאין רשתות נתפשו אקו וזמר (רמב"ע, הענק ב, ברודי, שלב). רשת לבבות הוא (הזמן) עמך ולא ירגע עד כי יהי משיב את גופך רמה (שם ח, שפד). — °ובהשאלה, רשת הדמיון: ומה שלא יפול ברשת הדמיון אצלו נעדר ונמנע המציאה (ר"ש א"ת, מו"נ א מט). — °ורשת במשמ' הרשתית שבעין: ויש בעין שבע מחיצות וכו' הרשת והשליא והקשת וכו' (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ד א, וחוש הראות). — °ובמשמ' אחד מחלקי חוג החוזים: טבעת וכרם ואם ובנות ורשת ובריח וכו' (ראב"ע, כלי נחושת). — °ובהשאלה, רשת הדרכים, הנהרות, רשת בתי הספר וכדו', נוהג בספרות ובדבור.