רִשְׁרֵשׁ
°1, פ"ע, — רשרשו העצים, רשרשו דפי הניר, השמיעו קול בתנועתם ברוח או בידו של אדם: כשהרגשתי בידי הניר המרשרש קפצתי במהירות עזה החוצה (אחד מרבים, זכרונות הפסל ברוך שץ, 49, נדפס מקדם בההשקפה שנה ז, א' תתל"ז לחרבן).
1 [מלה שנוצרה בחקוי קול העלים. ועי' גם י. אבינרי, מלון חדושי ביאליק עמ' 43 וכו'.]