1 [עי' הִתפ', הערה.]

2 [כל שמושם של הפעל והשרש בעבר' שאולים הם מארמ'. בלשון זו נמצא הפעל שדר בקל ובהִתפ' בדגמאות קדומות מימי המקרא. בבנין קל במלי אחיקר, הוצ' קאולי 165: ש'ר [סנ]יא לרמנא לם, כלו' שלח הסנה לרמון לאמר וכו'. ובבנין הִתפ' בדני' ו ה: אדין מלכא וכו' שם בל לשיזכותה ועד מעלי שמשא הוה משתדר להצלותה, ובאותו שמוש בתעודת יב 38, 4 וכו': צחא יחור וכו' אשתדרו עם וידרגג וחרנופי בטלל אלה שמיא עד שזבוני, כלו' צחה וחור טרחו (השתדלו) אצל וידרנג וחרנופי בצל אלהי השמים עד שהצילוני; ועי' בסמוך, גם בנאמר בהמשך על אשתדור (עזר' ד יה). ובאותם שמושים בא הפעל בארמ' שבתו"מ, ובסור' שַׁדַּר – שלח, אשתדר – נשלח, שׁוּדָרָא, תִּשְׁדַּרְתָּא – משלוח. בבאור הוראת ההתפ', טרח ועמל (ובסור' איננה), היו שהבינו את הפעל כאלו במשמ' שלח את עצמו, ועל כל פנים אין להסכים עם דליטצש, Prolegomena 101 וכו', שהציע כאן גזירה מן האשור'. כמו כן אין לקבל את הצעות החוקרים בהשואת הפעל לשרשים דומים בצלצולם בלשונות שמיות אחרות, הרחוקות מן שדר הארמי והערי בהוראותיו.
לעומת זאת אפשר לראות בפעל שדר בעקר מבטא ארמי במק' שזר שבעבר', שכן בא שדר, שדרא בארמ' (ומכאן גם בעבר' שבתו"מ) במפֹרש במק' שִׁזְרָה שבעבר' ועל ידו. ועל כן יהיה שדר, כמו שזר בעקר לשון שזירת פתילים לחוטים, ובבנין הִתפ' לשון השתזרות והתפתלות בחוטים לחגורה, כמו הזדרז, שעקרו: חגר מתנים. והשתזרות כזאת ממש שמשה אולי בנפתולי אלהים, וכן בתעודות יב (עי' לעיל): אשתדרו בטלל אלה שמיא. לפי זה יש אולי לבאר אשתדור בעזר' ד יח וצ"ע.]

3 [כך נכון, בגרסת הערוך. וכמבֹאר בערך ב. שדל הפך השתדר בלשון חז"ל ובֻטא השתדל.]

4 [עי' בהערות לשרש שדר.]