ב. שָׁדַל

* 1, קל לא נמצא במקורות.

— הִתפ', נִתפ', הִשְׁתַּדֵּל2, נשתדל, — כמו השתדר, טרח ועמל: מה יעשה אדם, ישתדל וילמד את בנו אומנות קטנה (ירוש' קדוש' ד יא). לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל (ר' יוחנן, ברכ' ט:). — ובסהמ"א: והנבון המשכיל ישתדל לחקור על מה שיש בכחו ובמצפוניו מן החכמה לגלותו ולהראותו (ר"י א"ת, חו"ה, הקד'). כי יותר היו זריזים ומשתדלים בחובת עצמם ממה שהיו משתדלים בתולדות הדינים והשאלות הנכריות המסופקות (שם שם). והז' אנשים שהוסיפו על כל מה שנזכרנו בעיון התלמוד והשתדלו בגרסתו וקריאת הלכותיו וכו' (שם, עבודת האלהים ד). שבעל הכימיא"ה אם יודע ענינו תהיה סיבת מותו מפני מה שהוא משתדל וטורח בו (שם, הבטחון א). אבל דאגתו ואבלו על מה שהוא מקצר בו מחובות הבורא ומשתדל לפרוע מה שיוכל לפרוע מהם (שם שם ה). ותחלת מה שיספק אותך בו היצר וישתדל לברר אותו אצלך הוא שנפשך אין לה קיום מבלתי הגוף וכו' וכאשר יתיאש מספק אותך בזה ישתדל לספק אותך בבורא יתברך וכו' וכאשר יתיאש ממך בפנים האלה ישתדל לפתותך מצד חיוב עבודת הבורא וכו' וכאשר יתיאש מפתותך בפנים האלה ישתדל לספק עליך בענין הנבואה וכו' וכאשר יתיאש לפתותך מן הפנים האלה ישתדל בזה מצד הגמול והעונש וכו' וכאשר יתיאש היצר וכו' בכל מה שקדם זכרו ישתדל לעצל אותנו במעשי העבודה (שם, יחוד המעשה ה)השתדל בכחך וטרח בכל יכולתך (שם שם)תשתדל בעניני התורה השתדלות מי שנתברר לו כי במעשיו יהיה לו גמול ועונש (שם שם). וכאשר יהיו עניניך הולכים כרצונך יאמר לך (היצר) זה פרי השתדלך ותחבולותיך וחכמתך, על כן השתדל בעניני עולמך וטרח בהם (שם שם). ואם לא תשמע לו ותשתדל ותתחזק יורה אותך בחצי הקנאה בחביריך (שם שם)והשתדל במה שאתה צריך לו לאחריתך (שם, חשבון הנפש ג). וידע (הקראי) כי בעמים הרבה אנשים משתדלים יותר מהשתדלותו (הוא, כוזרי ג נ). וכבר קם יהוא בן נמשי למחות את מעשי אחאב והשתדל ההשתדלה ההיא בתחבולה ההיא (שם ד יד). בכל מקום משתדלין שיהיה המקרא אותן ישראל (רמב"ם, נשיאות כפים יד יד). מי שנטרפה דעתו של אביו או של אמו משתדל לנהוג עמהם כפי דעתם (הוא, ממרים ו י). ואנחנו אמנם השתדלנו לבאר עניני הדרשות וגלויי הנבואה להמון (ר"ש א"ת, מו"נ, פתיח'). הם כולם דעות בנויות על גזרות והקדמות לקוחות מספרי היונים והארמיים אשר השתדלו לחלוק על דעות הפילוסופים ובטול מאמריהם (הוא, שם א עא). כי הוא בעת ההיא משתדל עליהם בכחתיו כלם (אובקרט ח, 5). שיהיה אחד מהם ישתדל שמירתו והאחר בטולו (כל מלאכת ההגיון נ ז). אין ראוי לאיש אשר כזה להתמנות ש"צ וכו' וכל מי שיתפלל אחריו וכו' או מי שלא ישתדל על בטולו הוא עובר על התורה (תשובות הרמב"ם טז, פריימן, 16). ופירוש נפתולי אלהים נפתלתי, נתהפכתי ונשתדלתי עם אחותי לנצחה (רד"ק, סה"ש, פתל)כשנשתדל בזה נמצאהו בלתי מחוייב (ר"ח קרשקש, אור ה' א, הכלל השני, בחקירה בהקדמה השמינית). שהיה דל ונקלה וברוב שכלו נשתדל וקנה ממון (ר"י בן נחמיאש, משלי יב ט). סוף דבר ישתדל אדם עם בנו3 בייסורין ותוכחות (אבוהב, מנוה"מ א נר ג פרק ג כלל ב, פב). על כל פנים ישתדל (הרופא) בחולה לרפאתו (ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ג, ענעלאו, 551). הייתי משתדל בטובתו (שם ד, שם, 298). משתדלת בצרכי ביתה (שם שם, 448)והשתדלו עליו כל מה שיוכלו (ר"י אברבנאל, שופטים כ יז). והיו משתדלים לכבדני ולנשאני (חיד"א, מעג"ט, 25). — ואמר הפיטן: עובים וצלעות כלולי וסוכי נשתדלה להצילי עמידת נזיר לגאלי ואת כל נפתלי (יהודה בירבי מנחם, אמרת רנן, מחז' איטל' ב, קפט:). — ואמר המשורר: בעת אשר ישתדלו לבות לחקור יסוד הודו ומהותו, תשוב ידיעתם אזי סכלות (עמנואל, אפתח בכנור, מחב' ד, הברמן, 150-149).

— הָתפ', °הָשְׁתַּדֵּל, הושתדל, — שהשתדלו בו: כי ענין העבודה בלשון העברי אמנם הוא מה שהושתדל בו (אמו"ר ג, ק).



1 [עי' בהערה שאחר זו.]

2 [כאמור בהערות לשרש א. שדל, נולד הפעל השתדל במשמ' טרח ועמל, מן השתדר, ואולי ביתר דיוק בתוך הצרוף המצוי השתדר ל, בהִדּמות ר להגה ל שאחריה. באותה דרך הפך, למשל, גם הפעל נתן, מתוך הצרוף השכיח נתן ל, בצורת העתיד בסור' ל־נתל. שנוי זה של השתדר ל־השתדל נולד כנראה כבר בתקופת האמוראים, עד שיש להניח צורה זו (השתדל) כקימת בגמרא, בעוד שאין להניח את קיומה בלשון המשנה. ואמנם חדר כתיב זה גם למקורות קדומים בטעות המעתיקים.]

3 [על יסוד השמוש של א. שדל בתו"מ, בהוראה אחרת.]

חיפוש במילון: