*, ש"נ, — כמושִׁזְרָה1, קנה העובר לארכו של דבר, וביחוד שדרה שבגוף בעלי החיים, חוט השדרה Rückgrat; épine dorsale; spine: על אלו טומאות הנזיר מגלח, על המת ועל כזית מן המת וכו על השדרה2 ועל הגלגולת (נזיר ז ב). אלו טרפות בבהמה וכו' נשברה השדרה ונפסק החוט שלה (חול' ג א). היה חותך ויורד עד השדרה ולא היה נוגע בשדרה עד שהוא מגיע לשתי צלעות רכות (תמיד ד ט). ושמונה עשרה חוליות בשדרה (אהל' א ט). במה הוא חסרון בשדרה בית שמאי אומרים שתי חליות, בית הלל אומרים אפילו חוליא אחת (שם ב ג). שדרה שגורר רוב חליות שלה3 אף על פי ששלדה קיימת טהורה (תוספת' אהיל' ב ה). המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה (ברכ' כח:). ששדרתו עקומה (נדה כד.). שהלולב הזה דומה לשדרה של אדם (תנחומא אמור כח). — ומ"ר *שדראות: אין לו גבינים, אין לו אלא גבין אחד, הוא גבן האמור בתורה וכו' ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר כל שיש לו שני גבים ושתי שדראות (בכורות ז ב). השסועה בריא בפני עצמה היא שיש לה ב' גבין ושתי שדראות (חול' ס:). המפלת בריה שיש לה ב' גבים וב' שדראות (נדה כד.). — *חוט השדרה: עד שלא ירתק חבל הכסף, זה חוט השדרה (שבת קנא:). — *שדרה של שבלת: והשדרה של שבלת והלבוש שלה וכו' הרי אלו מיטמאין ומטמאין ומצטרפין (עקצ' א ב). — *שדרה של לולב:  השדרה של לולב דומה לשדרה של אדם (מד"ר ויקר' ל). —  לוז של שדרה, עי' ג. לוּז. — ובסהמ"א: ההוצין שבשדרה כשנחתכין מן השדרה נקרא הפיא (ערוך ערך הסת). עד היכן חוט השדרה, תחלתו מבחוץ לפולין שבתחלת העורף עד סוף פרשה שניה וכו' וחוט השדרה בעוף עד שבין אגפים (רמב"ם, שחיטה ט ג-ד). ויש מבני אדם שיסבור שיסודות הארץ על שדרת הדגים הגדולים (קלונימוס, בעלי חיים ב י). — ואמר הפיטן: פלול תמידים שמונה עשרה כמו שמונה עשרה שבשדרותיהם (ר"א קליר, ואתה אזון, מוסף א ר"ה). — ואמר המשורר: יצרו יפת מראה ותאר והכין את צלעיו ומפרקתו וערך שדרותיו4 (רמב"ע, בשם אל, ברודי, רמא).