*, פ"ע, — היה חם, בינ' פָּעוּ', שָׁחוּן, חם ביותר: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתהא השנה הזאת שנת שובע, שנת משא ומתן, שנת גשומה ושחונה וטלולה (תפלתו של כהן גדול ביום הכפורים, ירוש' יומא ה ג), וכעין זה מד"ר ויקר' כ, תנחומא אחרי ד, פסיק' ר"כ אחרי, קעא.. ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון וכו' יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא שנה זו גשומה ושחונה, שחונה מעליותא היא? אלא אימא אם שחונה תהא גשומה (יומא נג:), וכעין זה תענ' כד:. — ואמר הפיטן: אסומה טלולה גשומה אם שחונה (תפן במכון, קרוב' א ר"ה).
— פִע', *שִׁחֵן, — חמם: חמשה דברים נאמרו בשום משביע ומשחין1 ומצהיל פנים ומרבה הזרע וכו'2 (ב"ק פב.).
— הִפע', °הִשְׁחִין, — השחין את בשר החולה, הכהו בשחין: וכשתשפך המרה השחורה אל הבשר ותהי' עוקצת אוכלת כל בשר הנלוה אליו וישחינהו (פרקי משה כג).3 ועי' הִתפ'.
— הִתפ', °הִשׁתַּחֵן, — הֻכה שחין: וכשתשפך המרה השחורה אל הבשר וכו' וישחינהו אז נקרא סרטן המשתחן, וכשיהי' שוה יחדש סרטן בלתי משתחן (פרקי משה כג. ושרשו לגרב המשתחן ((קאנון, לוח הסמים, חמאץ).
1 [בבנין פִע' ולא הִפע' (אפע') בארמ' שבתו"מ וגם בסור' ובבלית של מכתבי עמרנה מא"י (עי' בהערה לשרש).]
2 [השוח בארמ' שבתו"מ: תמרי משחנן משבען משלשלן וכו' (כתוב' י:).]
3 [במדרש הגדול מרגליות, בראש' שכג מובא מאמרו של רב חמא בר חנינא בנוסח: בשמשחינין עצמן בבטן תחלה ע"כ, אך הנוסחה הנכונה, המובאת גם שם בהערה ע"פ מקורות שונים היא זו שבבבלי: בשמשהין, ועי' שָׁהָה, הִפע'.]